"את ממש לא צריכה", אמרתי לאליזבת צורקוב לפני כעשור, כשנכנסה אליי הביתה בפעם הראשונה, מיהרה להתכופף אל השולחן והניחה שקית עוגיות גבינה. "שיהיה עם הקפה השחור", הסבירה.
מאז נפגשנו בכל פעם שהגיעה לישראל, בערך פעמיים־שלוש בשנה. שיחותינו תמיד היו ענייניות, בלי דיבורים בטלים. לא היה אצלה מקום ל"מה שלומך?" ו"איך החיים?", רק ענייני עבודה. בהתחלה ביקשה לשפר את ידיעת השפה הערבית, ואני מיהרתי לחנות עיתונים ביפו, לרכוש עבורה חוברות קריאה. "קודם כל," התעקשתי, "חשוב שתלמדי לקרוא כותרות עיתונים לכל הפחות, שתדעי איך מתנהלת האווירה במקומות שבהם את מסתובבת".
בהמשך אליזבת שיתפה אותי בתוכניותיה הגדולות - בשלב הראשון תיכנס לכורדיסטן, לשם אין בעיה להגיע בכל דרכון, במיוחד הדרכון הרוסי שלה, "שהוא כרטיס הכניסה שלי למדינות האסורות".
בביקורה השני בכורדיסטן כבר המשיכה, במונית שכורה, לבגדד. ובהמשך הגיעה לסוריה. את עבודת הדוקטורט תיכננה להקדיש לחברה האזרחית בסוריה, והתלבטה אם עדיף להצטרף לארגוני זכויות אדם או להציג את עצמה כחוקרת באוניברסיטה. "אין לי בעיה", הסבירה פעם ועוד פעם. "אני משאירה את הדרכון הישראלי באירופה או בארצות־הברית, ומתניידת עם המסמכים הרוסיים. אף אחד לא מרים גבה ולא שואל שאלות".
אליזבת ביקשה ממני שמות, כתובות, ומספרי טלפונים של ידידיי הרחוקים. פעם אחת העזתי להרים גבה ולשאול: "את לא פוחדת?" והסברתי מיד שאין היום סודות, המחשבים פתוחים והחומרים גלויים, ומישהו יעלה על זהותה הישראלית ועל תקופת חייה הלא קצרה בישראל.
אליזבת אמרה שאין לה זמן לפחד. "אני מאמינה גדולה בעבודת רגליים, ביציאה אל השטח כדי לנהל שיחות עם המקומיים, ואני חייבת לגלות לך", המשיכה באותה הלהיטות, "שמקבלים אותי בזרועות פתוחות. מפעם לפעם פרסמה, לצד תיאורי מסעותיה, תמונות עם נשים בסוריה ובכורדיסטן. תמיד נראתה מחייכת בשביעות רצון. כשחזרה, פירסמה בעיתונים – ב"ידיעות אחרונות", בלונדון ובארה"ב את תובנותיה ואת שלל החוויות שעברה. שום דבר מפרסומיה לא טמן בחובו רמז קל שבקלים שמישהו עלה על זהותה הישראלית. עם הזמן גם גיליתי בשיחותינו שהערבית שלה השתפרה פלאים.
אבל במארס האחרון, על אף הערבית המשובחת והאזרחות הרוסית, אליזבת נחטפה. ארבעה חודשים היא מוחזקת על ידי מיליציה שיעית. ואני חושבת עליה רבות ומקווה שבקרוב היא שוב תיכנס אליי לדירה, בריאה ושלמה, עם שקית עוגיות הגבינה ביד, ותספר לי על היעד הבא שהיא מתכננת להגיע אליו.
