מבחינה טלוויזיונית נטו, הצהרת הפרישה של ניצב עמי אשד, מפקד מחוז תל־אביב היוצא, הייתה בהחלט שווה שדרוג לשמונה בערב. לא בכל יום עומד מול המצלמות קצין משטרה בכיר, בעודו לובש מדים, ומתריע בפני הציבור בשפה ובטון הכי ברורים שאפשר לבקש: ישנו מאמץ פוליטי להרקיב את המשטרה, גם ככה ארגון שנשארו ממנו בקושי פירורי אבק, ובכך להעביר את מלחמת האזרחים הקרה למצב חם.
דרכו של אשד למנוע זאת – לאפשר חסימת צירים מרכזיים כמו נתיבי איילון – עוררה ביקורת חריפה. על פניו, כלומר לשון החוק ופסיקת בג"צ, היא גם מוצדקת. אשד טרם השיב על שאלות קשות בנושא. גם אתמול הוא התפייד מיד אחרי שסיים לנאום, בהתאם לתרבות הרעה שהורגלנו בה. זה בטח לא עומד בקנה אחד עם ההצהרות הפומפוזיות על היותו "שליח ציבור". אבל גם מי שמסתייג ממשנתו, ובוודאי מפולחן ההערצה הביזארי שנבנה סביבו בקרב ארגוני המחאה ותומכיה, אמור להצליח להבחין בין עיקר לטפל ובין המרכזי והמשני: ניצב עם רזומה של 33 שנה הצביע בשידור חי על ישראל כרפובליקת בננות ועל המשטרה כמי שכפופה לגחמותיו של פירומן עם קבלות. מה יותר חשוב מזה?
הפוליטיקה, אלא מה. "השאלה עכשיו היא לאן הולך עמי אשד", קבע יאיר שרקי ב"שש עם" של חדשות "קשת". אם זאת "השאלה" מבחינת עיתונאי מוכשר ונבון כמו שרקי, אזי דברי התוכחה המהדהדים של אשד התרסקו על הקיר. גם ב"אזור בחירה" של "רשת" קטע רביב דרוקר את הפרשנות של הכתב אלי סניור כדי לשאול "האם אתה רואה אותו (אשד) נכנס לפוליטיקה, אולי מועמד גנץ/לפיד לשר לביטחון פנים?". חבל שלא הספיקו להוסיף את הסוגיה לסקר המנדטים שהוצג במהדורה.
אם כבר, בהמולה שנוצרה סביב הנסיבות החריגות שהובילו להתפטרות של אשד, נבלעה לחלוטין שאלה פעוטה: מה הוא עשה או לא עשה כל השנים האלה, כלומר מלבד להפוך לסדין אדום בעיניים של השר ל"ביטחון לאומי" והמפכ"ל? האם כהונתו במחוז תל־אביב הקטן והזניח, שכנראה לא מוגבל לעיסוק בחסימת כבישים, מלאה בהישגים או שמא תיזכר ככישלון? כמו בראיון ששודר לאחרונה בערוץ 12 עם ניצב יורם סופר (במסגרת התוכנית "מפכ"ל נולד: שלב האודישנים"), גם אשד צומצם לתחום ההפגנות.
ומי שהבין את זה היטב הוא המדיח (ובדרך כלל גם המסית), השר איתמר בן גביר, שאירגן לעצמו הצהרת תגובה במשבצת הנכספת של המהדורות המרכזיות. אבל בן גביר לא חידש בכלום ולא תרם מאום. ב"קשת" קלטו את הבלוף וחתכו, ואילו ב"רשת" הגיעו בדיוק בזמן לפאנץ' ההיסטרי: "משילות, משילות, משילות".
בקטנה: דריסת המפגינים באיילון אמש נלכדה בשידור חי ומבהיל בעדשות המצלמה של חדשות “כאן”, שם המשיכו ללוות את המחאה בשידור מתגלגל. זה לא עניין של מה בכך, כשהמחיר הוא דחיית הפרק החדש של “קופה ראשית”, מהתכנים הכי פופולריים וקונצנזוסיאליים של התאגיד, מה שהופך את ההחלטה לאמירה חשובה על סדר העדיפויות של השידור הציבורי. לעומת זאת ב”רשת” חתכו את “האח הגדול” למבזק קצר, שזה לא יותר מדי אבל הרבה מעל ל”קשת”, שם המשיכו כרגיל לרקוד עם כוכבים בזמן שהכביש הכי מרכזי בישראל בוער. אם דוד דביר היה שופט לענייני ניתוק, אפילו הוא היה נותן למנכ”ל אבי ניר ציון 10.
