לישיבת הממשלה היום תגיע היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה כשלצידה תגבור משמעותי: פרקליט המדינה עמית איסמן ולא פחות משלושה מהמשנים שלה.
ולא לחינם. הממשלה צפויה לדון היום בנוהלי האכיפה במהלך ההפגנות נגד המהפכה המשפטית - דיון שבהרב־מיארה כבר הבהירה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שקיומו בעיצומה של מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, מעורר קושי רב. "למעשה הממשלה מבקשת לדון באירועים קונקרטיים הקשורים למחאה נגד מדיניותה", כתבה היועמ"שית בתגובתה לקראת הזימון לדיון. "זאת ועוד, חלק ממשתתפי הישיבה הם בעלי עניין אישי המטופל בימים אלה ממש על ידי מערכת אכיפת החוק".
על פי היועמ"שית, מכיוון שהמחאה היא נגד מדיניות הממשלה, חובה על הממשלה שלא להשתמש בכוחה השלטוני כדי לדכא אותה. לשיטתה, צמצום חופש הביטוי והמחאה יתאפשר רק במקרים של ודאות קרובה וממשית לפגיעה בערך אחר, כמו למשל אלימות מצד המפגינים.
"שמירה על עצמאות הפעולה של מערכת אכיפת החוק מהווה ערובה מרכזית לשמירת זכויות האדם", הבהירה בהרב־מיארה לקראת הישיבה. "דווקא בעת מחאה נגד מדיניות ממשלה ושריה, על הממשלה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש כניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק".
במהלך הישיבה מתכוונת היועמ"שית לסקור בפני הממשלה את העקרונות שמנחים את מערכת אכיפת החוק - משטרה ופרקליטות - באכיפת הסדר בהפגנות המחאה, אך מבלי להתייחס לאירועים פרטניים של הפרות חוק שאירעו במשך חודשי המחאה.
היועמ"שית תדגיש שעקרונות אכיפת החוק והסדר נובעים מנוהלי המשטרה; מכללים שנוסחו בעקבות פסיקות בג"ץ בשנים האחרונות; וכן מהניסיון שצברה המשטרה בשטח, ותבהיר שמי שמיישם את עקרונות האכיפה הם מפקדי משטרת ישראל, שמתייחסים לכל אירוע בנפרד.
בדיונים שנערכו במשרד המשפטים הובהר שהכלל הוא שאין הפגנות המוניות ללא חסימת צירים, אבל המפקד בשטח יכול לאזן אותן אל מול ההפרעה לתנועה. היועמ"שית תאמר היום בדיון שהנחיותיה והנחיות הדרג הבכיר של המשטרה, מנחים כל העת לאיזון בין מעמדו של חופש הביטוי, לבין האינטרס הציבורי בשמירה על הסדר הציבורי, על הביטחון האישי וזכויות אחרות.
באשר לקריאות שרים וח"כים מן הימין להעמיד לדין בכירים לשעבר שקראו למרי אזרחי, כמו אהוד ברק ואהוד אולמרט - היועצת אינה מתכוונת להתייחס למקרים פרטניים, אלא להדגיש שכל קריאה כזו צריכה להיבחן במשקפיים של חופש הביטוי מחד, אלא מול הקונקרטיות של הקריאות. "נראה שבשלב זה מדובר בקריאות כוללניות שאינן דורשות חקירות פלילית", אמר מקור משפטי בכיר.
