השמש כנראה ירדה אתמול על אלטון ג'ון בשטוקהולם, בהופעה האחרונה בקריירה המרהיבה שלו – לפחות לפי הבטחותיו.
אבל כמו בסדרות הכי טובות, בסצנה של סר אלטון תמיד יש סדק שדרכו רואים את ההמשך, ואף אחד לא יתנגד לקלוז'ר נוסף, בגיל 80, נניח.
אחרי כל השנים האלה, רג'ינלד קנת דוויט הוכיח שהוא עדיין עומד. העולם הוא שנע סביב צירו. סיבוב ההופעות האחרון שלו, Farewell Yellow Brick Road, שובר שיאים של מכירות מאז שיצא לדרך ב־2018, וצריך לזכור שהוא נקטע באמצע בגלל מגפה כלשהי. ההכנסות הגיעו ל־900 מיליון דולר ואחרי כל החישובים האחרונים צפויות לגרד את מיליארד הדולרים, הישג חסר תקדים כמובן. רווחיו של ג'ון לאורך הקריירה יעמדו, לפי הערכה, על שני מיליארד דולר.
בגיל 76, כשהוא כבר מזמן לא יכול לפזז על הפסנתר, כשהקול כבר לא יכול לגרד את הגבוהים המדהימים מפעם, הצליח אלטון ג'ון לגרום לעולם לחזות בו בתשוקה ובמספרים שלא נראו ב־50 השנים הקודמות, יותר מכל אמן אחר. רוקט מן.
כמו בכל סיפור אגדות, אף אחד לא הבין את הילד המוזר, ובהמשך את המוזיקאי המוזר אף יותר. האלבום הראשון ב־1969 כשל והוא כמעט פרש כבר בתחילת הדרך, אבל הוציא בינואר 1970 את האלבום השני, שנשא את שמו וגם להיט עצום – Your Song – שהצליח להמם גם את ג'ון לנון. "זה הדבר החדש הראשון שקורה מאז אנחנו", אמר אז לנון, שהתכוון לביטלס שלו כמובן. השניים הפכו לחברים טובים. לנון אף התארח אצל אלטון ג'ון במה שהפכה להופעתו האחרונה, ב־1974.
מכאן הפך אלטון ג'ון לספר שלם של אגדות שישתרעו על פני 53 שנה. לא רק שהשירים היו איקוניים, פורצי דרך ושברו שיאים במצעדים, אלא שהשפעתו על עולם המוזיקה, על סגנון ההגשה, על איך מנהלים במה בהופעות וירטואוזיות, על הגישה כולה – הייתה עצומה.
השפעותיו נגעו גם בכל תחומי האופנה – מהכובעים, המשקפיים, הפאות, הז'קטים המוגזמים, דרך הזהות המינית המעורפלת בתחילת הדרך והברורה יותר בהמשך, ועד לתרומתו הגדולה למלחמה באיידס והמדליה מהנשיא ג'ו ביידן, שסחטה ממנו לאחרונה דמעות בבית הלבן. אלטון ג׳ון היה היכל תרבות שלם ושמימי בפני עצמו.
היה שלום בינתיים, סר ג'ון. כמה יפה העולם כשאתה חלק ממנו.
