מאות בני אדם ליוו למנוחות בהר הרצל את סמ"ר שילה יוסף אמיר (22), לוחם סיירת גבעתי שנהרג בפיגוע סמוך לקדומים ביום חמישי שעבר. חבריו לפלוגה נשאו את ארונו, ואביו דוד הקריא קדיש בדמעות. "עד מתי ילכו לנו חיילים?", זעק אחד הנוכחים, זמן קצר לפני דברי ההספד של סגן־אלוף זיו בואניש, מפקד סיירת גבעתי, שסיפר כי שילה התנדב למשימה שבה נהרג. בני משפחתו וחבריו סיפרו על צחוקו המתגלגל של שילה, שהיה תמיד במרכז. הם ציינו בכאב שנפל דווקא בי"ז בתמוז.
אמו של שילה, אורלי, אמרה: "אתה יודע איך מרגישה אמא שלקחו לה את האוצר המושלם, הטוב, הרגיש והערכי? הרגשתי ששברו את ליבי. הלב סירב להאמין, הוא נשבר לרסיסים. אתה יודע כמה קשה להחזיר פיקדון כמוך, אחרי 22 שנים של שמחה? הבנת את השליחות שלך ודבקת בה".
"חרב עלינו עולמנו בי"ז בתמוז", הוסיפה האם. "באמצע התמוז. לא היית יכול לראות אנשים עצובים, אבל השארת משפחה וחברים עצובים".
אביו, דוד, אמר: "אני לא מעכל שאני עומד כאן ומספיד אותך, אהוב ליבי. איך ממשיכים בלעדיך, אוצר יקר ומלא שמחת חיים? היית הראשון לעזור ואחרון לעזור, גם בלכתך, חתרת ראשון למגע, וככה ספגת את האש. לא הייתה לנו התלבטות איפה לטמון את גופתך - אהבת את ירושלים כאהבת עיניך, ירושלים ראויה לך ואתה לה".
שחר, אחותו של שילה, סיפרה כי, "אתמול הייתה הנסיעה הכי ארוכה שלי הביתה, אבל את האמת - לא רציתי להגיע. ידעתי מה יש בצד השני של הדלת, ושברגע שאכנס לבית זה יהפוך לאמיתי. היית האור של הבית, עם העיניים והצחוק המתגלגל המדבק, זה שכשהוא מספר סיפור כולם היו משתתקים. תמיד מוקף בחברים, אהוב, כל כך אהוב. אני לא מאמינה שאיבדתי אותך".
"לא איבדתי רק אח, איבדתי גם חבר", הוסיפה האחות. "ידעת לזהות ברגישות שלך מתי אני מבואסת ולהגיד 'תביאי חיבוק'. אני זוכרת את הטיולים בשישי בעמק ואת שיחות הנפש אל תוך הלילה, הייתי שותפה למה שעובר עליך - הצלחות, קשיים. עבדת יום־יום להיות אדם טוב יותר, והיית מדהים. לימדת אותי שמחת חיים ואהבת אדם. היית מוכן לעשות הכל כדי להגן עלינו בלי פחד. גיבור שלנו, גיבור של מדינה שלמה. אתה בלב שלנו תמיד".
האח רועי אמר: "כל האנשים שראית לאורך הדרך אוהבים אותך אהבת נפש, היית בחור חכם ומצחיק, שלא משעמם איתו לשנייה. פשוט מגנט חברתי. תודה על הזמן שהיה לנו יחד. הלוואי שהיינו זוכים לעוד. אני אוהב אותך הרבה יותר משאי פעם הרשיתי לעצמי להראות לך".
האחות אסתר אמרה: "אני מקווה שאתה מצחיק את כולם שם למעלה, וצוחק עלינו שאנחנו בוכים פה. אתה תלווה אותנו בכל צעד ותיתן לנו כוח, כי אחרת הלב פשוט לא יעמוד בזה".
סא"ל בואניש סיפר: "תמיד היית ראשון להתנדב, לבצע ולהילחם. היית איש של אמת, אהוב על חבריך. התמודדת עם האתגרים בצניעות, ואתמול, למרות שהיית יכול לצאת הביתה - בחרת להצטרף לפעילות למימוש משימתנו, חתרת למגע ומנעת פגיעה באזרחים. אני מצדיע לך בפעם האחרונה".
