"הזכות להפרדה מגדרית". זה נושא הכינוס המיוחד שתערוך הבוקר השדולה למען האישה החרדית והדתית בכנסת. אולם, כשארגוני נשים דתיות וחרדיות ניסו לקבל אישור להגיע לכינוס ולהשמיע את קולן בנושא - הם סורבו, בנימוק ש"האירוע סגור לחברי השדולה ולמוזמנים בלבד", כפי שניתן לראות בהתכתבויות שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" ו־ynet.
בהזמנה שפורסמה בשבוע שעבר לקראת הכינוס שייערך היום בחדר הסיעה של עוצמה יהודית, נכתב כי הוא יעסוק בנושא "הזכות לקיים אירועים בהפרדה", "הזכות של נשים חרדיות ודתיות ללימודים בהפרדה", ו"יישום החלטת הממשלה בנושא גיוון תעסוקתי". חברי השדולה, אלה שצריכים לדון בחשיבותה של הפרדה מגדרית, הם 16 חברי כנסת - בניהם אלמוג כהן, בועז ביסמוט, יצחק קרויזר וינון אזולאי, לצד ארבע חברות כנסת בלבד - טלי גוטליב, קטי שטרית, אתי עטייה ויו"ר השדולה לימור סון הר־מלך.
"ראוי שדיונים בכנסת ייקחו בחשבון נקודות מבט מגוונות", מסבירה עו"ד ניצן כספי שילוני ממרכז צדק לנשים. גם היא ביקשה להגיע לכינוס ונדחתה. "יש טעם לפגם בכך ששדולה שמתיימרת לקדם אינטרסים של נשים דתיות וחרדיות לא הזמינו, ואף דחו, את השתתפותם של ארגונים שעוסקים בזכויות נשים דתיות וחרדיות”.
למרות שמדובר בשדולה ציבורית, מטעם לשכתה של סון הר־מלך סירבו לחשוף מי המוזמנים לדיון. גם במענה לפנייה מטעם "ידיעות אחרונות" ו־ynet, שבה חברת הכנסת התבקשה להסביר מדוע הוחלט למנוע מארגונים שפועלים בתחום להשתתף בכינוס, נמסר ש"אין תגובה". למעשה, גם כשנשלחה פנייה להגיע לסקר את האירוע כגוף תקשורת, היא נדחתה ללא כל נימוק.
"איך אפשר להשתמש בכספי ציבור למטרת פעילות למען נשים חרדיות, כשקבוצה גדולה של נשים חרדיות מודרת מהשדולה?", הגיבו לדברים בארגון "נבחרות", שפועל כבר כעשור למען זכות הייצוג לנשים חרדיות בכנסת ובמוקדי קבלת החלטות. גם הן הודרו מהכינוס.
"אי־אפשר לטעון לייצג נשים ממגזר מסוים, ובמקביל לא לאפשר להן להשמיע את קולן רק כדי לא להציג מגוון של דעות", הוסיפה עו"ד עינת פישר־לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים. "להניח כי אוכלוסיות מסוימות בהכרח תומכות בתופעת ההפרדה זו הנחה שגויה מהיסוד שעושה עוול”.
שרון בריק דשן, מנכ"לית “קולך”, ארגון המייצג כבר 25 שנה נשים דתיות־לאומיות, שגם היא סורבה מלהגיע היום לכינוס, מסבירה כמה הפרדה מגדרית היא נושא מורכב. "אנחנו צורכות הפרדה בהיבטים שונים של החיים - בחופים, בבתי הכנסת - גם אם יותר ויותר מהם היום מתנהלים בשוויוניות. מצד שני, אנחנו חוששות מהמשך זליגה של פרקטיקות של הפרדה אל תוך החיים הציבוריים, שבהם מטרת ההפרדה היא הצרת צעדיהן של נשים והשארתן במקום מצומצם ומוקטן. קיים הבדל בין הפרדה בתארים ראשונים על מנת לאפשר כניסה רכה לעולם של השכלה גבוהה, ובין השארתה לכל אורך חיי האקדמיה בתארים המתקדמים. לכן, אנו סבורות שכל שדולה המתיימרת לדאוג לרווחתן של נשים דתיות אך מסרבת לכלול בתוכה את הקול המורכב שלנו, מעידה על עצמה שהיא לא באמת דואגת לנשים דתיות ולצרכיהן”.
לא מדובר במקרה היחיד לאחרונה בו סון הר־מלך משתמשת בשיטת ה"אין תגובה" בנושאים ציבוריים הקשורים למעמד האישה. אתמול בבוקר אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שהיא מקדמת, שמטרתה לבטל את הרשות לקידום מעמד האישה, ולכפוף אותה לחלוטין לשיקול הדעת של הדרג הפוליטי. אולם, גם על הנושא הזה היא סירבה להגיב.
"החוק הזה הוא עוד מהלך של הממשלה שיפגע קשות בקידום מעמד הנשים", אומרים בשדולת הנשים. "לא יעלה על הדעת כי הכלים הפועלים כבר שנים רבות לצמצום פערים מגדריים, והמסתמכים על המלצת הוועדה הבינלאומית לביעור האפליה נגד נשים יוכפפו באופן אבסולוטי למדיניות הדרג הפוליטי, ללא מתן סמכות אמיתית והשפעה אמיתית לעמדותיהן של נשות ואנשי מקצוע".
