רגע לפני שהחוק לצמצום עילת הסבירות עלה לקריאה ראשונה בכנסת, הזהיר אתמול שוב נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מהמשך החקיקה המשפטית ללא הסכמה רחבה. "אמרתי בעבר מספר פעמים כי בעקבות קידום שינויים אלו חלה עלייה ברמת אי־הוודאות בכלכלה הישראלית, כפי שמשתקף בין היתר בפיחות העודף של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי", אמר הנגיד.
"להמשך אי־הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים, כפי שמתבטא בסיכונים לתחזית חטיבת המחקר. גם קרן המטבע הבינ"ל הצביעה בדוח האחרון שלה על הנזק מהמשך אי־הוודאות לאורך זמן. לכן, חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות".
את הדברים אמר הנגיד במסגרת מסיבת העיתונאים שלוותה להחלטת הריבית, בה עצר הנגיד רצף של עשר העלאות ריבית רצופות שהחלו לפני יותר משנה. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75%, ובכך ריבית הפריים נותרה על 6.25%.
בנוגע לשאלה האם הוא מעוניין להמשיך לכהן בתפקיד גם לקדנציה שנייה, אמר הנגיד כי "כרגע ידיי מלאות בעבודה ולפחות את ההחלטה שלי אני אקבל בהמשך, להערכתי סביב החגים. מעריך שהדברים יתכנסו לתקופה הזאת".
בבנק ישראל הוסיפו גם בהודעה כי, "הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".
במקביל, בנק אוף אמריקה הזהיר אתמול גם הוא מפני חקיקת הרפורמה, וציין בסקירה על המשק הישראלי כי "הכלכלה בישראל מתחילה להראות סימנים של האטה, כאשר השקל נחלש בשיעור משמעותי עקב סיבות פוליטיות, מצב שמהווה נטל על האינפלציה בישראל".
בנק אוף אמריקה הזהיר כי המשך אי־הוודאות הפוליטית, הנמשכת כבר חצי שנה, צפויה "להחליש עוד את השקל מול המטבעות האחרים ולגרום במישרין לחידוש העלאות הריבית אף ביתר שאת". את מה שמתרחש במשק כעת מגדיר הבנק, שהוא מהמוסדות הפיננסיים הנחשבים בעולם, כתוצאה של "הבלגן הפוליטי".
עוד הזהיר הבנק כי ההלוואות הבנקאיות למגזר הפרטי ממשיכות להאט ורכישות בכרטיסי אשראי פחתו. בנק ישראל פוסל בינתיים התערבות בשוק המט"ח ומעדיף להשתמש, לדברי כלכלני הבנק, בכלי העלאות הריבית שעלולות להתחדש.
בנוגע לחקיקה הנוגעת לבנקים, שכן ברקע בשבועות האחרונים הונחו כמה הצעות חוק שנועדו, לפחות במהותן, לעודד את הבנקים להעביר ללקוחות חלק מהרווחים הגדולים שלהם, שנובעים בעיקר מעליות הריבית, נשאל נגיד בנק ישראל האם הוא מתנגד לחקיקה באופן כללי. הנגיד השיב כי, "אנחנו במסע שייקח זמן, עם רפורמות בתחום כדי להיטיב עם הלקוח ולשפר את השוק".
כשנדרש לכך שמדובר בצעדים ארוכי טווח, בעוד שהלקוחות מצפים גם לפתרונות מיידיים יותר, אמר כי "בטווח הארוך אני חושב שהגישה צריכה להיות להוסיף עוד גופים, גם חוץ־בנקאיים, שייטיבו עם רמת התחרות. הדרך להתמודד עם זה היא שיפור רמת התחרות.
"גם אם באיזושהי רמה, בטווח קצר, החקיקה תביא לפתרונות - זה כניסה לעולמות של תמחור, של השפעה על מנגנוני השוק - ולכן לא נכון לקיים אותם". עוד הוסיף כי "התערבות חקיקתית במנגנוני השוק עלולה להביא לתוצאה לא רצויה, בסופו של דבר".
הריבית במשק תישאר ללא שינוי
