הפוסט האמיץ של לי קורזיץ טילטל את עולם הספורט. אלופת העולם בגלישה לשעבר כבר חשפה בעבר את ההתמודדות שלה עם מחלת הדם, אבל לא את העובדה שחלתה בסרטן.
אחת מחברותיה הקרובות היא השייטת האולימפית לשעבר ורד בוסקילה, שיזמה גיוס המונים כדי לאפשר לקורזיץ לעבור לאחרונה ניתוחים יקרים. "לי היא נשמה טהורה וכרגע מתרכזת בדבר אחד: ההחלמה שלה", הסבירה בוסקילה. "זה תהליך מורכב. היא בבית החולים, אבל היה לה חשוב לעדכן את כולם לגבי מצבה. היא החלה דרך ארוכה מאוד של החלמה, יש לה כבר תורם למח עצם שתואם ושוריין. הכי חשוב שכולנו ניתן לה את השקט שהיא צריכה כדי להתרכז בעוד קרב בחייה".
אחד האנשים הקרובים ביותר לקורזיץ הוא יהודה מעיין, יו"ר איגוד השייט לשעבר. "היא בולדוזרית, ווינרית אמיתית, אין ספורטאיות כמוה", אמר. "אני משוכנע שהיא לקחה הרבה כלים מהספורט בהתמודדות של החיים. היא עוברת שנים קשות. כולנו מחזיקים לה אצבעות". מאמנה בעבר, עמית ענבר, הוסיף: "אני דואג ללי, ובעיקר מעריך את הספורטאית והאדם האדיר שהיא. היא מתמודדת עם סיטואציה מורכבת. אני אוהב אותה ומקווה בשבילה ובשביל כולנו שהיא תתרכז בהחלמה מהירה".
רק לפני שלושה חודשים העניקה קורזיץ ראיון ל"ידיעות אחרונות" ול־ynet, בעקבות ההחלטה לפרק את ועדת פרס ישראל לספורט, שהעמידה אותה ואת אריק זאבי כמועמדים הסופיים לקבלו לקראת יום העצמאות ה־75.
"האמת היא שכבר לא חשבתי שאשרוד, שאצליח לחיות, אבל החליפו לי את הטיפול וזה שינה הכל. קיבלתי את הכוח להילחם על החיים שלי", היא סיפרה. "אני גאה בעצמי על החיים שלי עכשיו יותר מאשר על ארבע אליפויות העולם שבהן זכיתי. גאה בעצמי על זה שאני בכלל פה, נושמת. היו רגעים שכבר נשברתי. ספורטאי לא נשבר לעולם, אבל המחלה גרמה לי להגיע למצב של 'די, תעשו בי כבר כרצונכם'. הייתה גם את תקופת הקורונה שכמעט הרגה אותי. תקופה שבה הכל קרס. איבדתי כליה, מלא חלקים בגוף. לא יכולתי לעבור שום ניתוח כי הגוף לא יכול היה לעמוד בזה. חיכו שאתייצב עם מנות דם, הגוף שלי התמוטט בטפטופים".
