אין יותר טניסאים גרמנים בווימבלדון (וגם לא בריטים), עובדה שמדגישה את המשבר במדינה עם הכי הרבה שחקני טניס בעולם. אנג'ליק קרבר זכתה בווימבלדון לפני חמש שנים. היא היום בת 35. הזכייה שלה נראית עכשיו כמו הבלחה שלא הולכת לשחזר את עצמה על ידי טניסאים גרמנים בקרוב.
סמל הבינוניות הזו הוא אלכסנדר זברב, טניסאי שנוטה להיחנק במאני־טיים. בשבע ההופעות שלו בווימבלדון, זברב מעולם לא טיפס לרבע הגמר. הוא שיחק טוב בסיבוב השלישי שבו הודח, אבל זה מה שהטניס שלו שווה. במדינה שעדיין מתרפקת על בוריס בקר ושטפי גראף, הציפיות ממנו גדולות עליו בכמה מידות.
הגרלות אינן מתעסקות בתקינות פוליטית. מארגני ווימבלדון ניסו להימנע מהתעסקות במלחמה באוקראינה, עד שבשמינית הגמר נפגשו אלינה סביטולינה מאוקראינה ו־ויקטוריה אזרנקה מבלארוס.
"משחק נגד יריבה מרוסיה או בלארוס אינו משחק רגיל. זה כמו מלחמה. זה ניצחון לאוקראינה", אמרה סביטולינה לאחר שניצחה. "זה היה הרגע השמח בחיי אחרי הולדת בתי. המדינה שלי עוברת תקופה קשה, הייתי חייבת להילחם". הקהל מחא כפיים, סביטולינה מחתה דמעה. בסיום המשחק, אזרנקה סימנה בידה לעבר סביטולינה בזמן שירדה מהמגרש, בידיעה שלא תיענה. היא ידעה שסביטולינה מסרבת ללחוץ ידיים לטניסאיות מרוסיה ובלארוס כל עוד נמשכת המלחמה. זה היה אקט קלאסי של ספורטיביות והערכה. היא שמה את תיק הרקטות על כתפה וצעדה לחדרי ההלבשה, הקהל שרק לה בוז.
ברבע הגמר פגשה סביטולינה את איגה שוויונטק, הראשונה בעולם, ועברה אותה בתצוגה הרואית.
