מעט מקרי קיצון, לא היו במחאה אתמול מראות שטרם נראו. כן, הייתה התינוקת שנוצלה למטרות מחאה בידי מי שאחראים על ביטחונה, הייתה גם ילדה עם מוגבלות שעברה נסיעה קשה מאוד (כפי שפירסם העיתונאי אבי רבינא), איש מבוגר שאיחר לתור רפואי (כפי שפירסם בן משפחתו העיתונאי ישי שנרב) ואפילו סוס משטרתי שנפל.
ומרוב אירועים כבר שכחנו מה היה פה לפני יומיים. רשת ביג הודיעה שהיא תסגור את שעריה ביום המחאה לאות הזדהות. והנה, הגיע יום המחאה, ומה קרה? הרשת פתחה את שעריה לכל דכפין. לימין אולי אין יותר מדי זמן פנוי וקרבה גיאוגרפית לסגור את איילון כל יומיים, אבל כשזה מגיע לכוח הקנייה? הו אז מתגלה דרך הארנק שימנים הם, הפלא ופלא, אנשים עם דעות ועקרונות.
ומה קרה? מסתבר שבלי שהשמאל הישראלי שם לב, קמו אנשי עסקים מצליחים כמו רמי לוי ויעקב הלפרין שלא מוכנים להוריד את הראש. ייתכן מאוד שהם אנשי ימין, אבל זה לא משנה. מה שמשנה זה שלוי, הלפרין ואחרים לא נבהלו מההתעמרות הכלכלית שביג ניסתה לקדם. לא התעמרות באנשי עסקים מצליחים, אלא באנשי עסקים בינוניים, במוכרים שעובדים בחנות צילום, בקופאית שעובדת בסופר שבמתחם - אותם אנשים שלא יכולים לחסום את איילון כל חמישי ושבת.
ובסוף ביג נשברה. הם ניסו להתפתל, לומר שמי שרוצה יכול לעבוד, מי שלא רוצה לא ישלם שכר דירה באותו יום, אבל בסוף? שערי ביג נפתחו היום לכולם.
מה שקרה זה שמי שניהל את האירוע היה הציבור, והציבור לא רק שלא נבהל מאלימות (במקרה הזה כלכלית), אלא סולד ממנה ויוצא נגדה. ואם אלו התחושות שלו כלפי ראשי ביג, תארו לכם מה התחושות שלו כלפי מי שמונע מהם להגיע ללימודים, לעבודה, או סתם לבקר את ההורים.
ויש פה אולי דו־שיח. לא מן הנמנע שהלפרין, לוי ושות' רואים מה קורה ברחוב ומבינים את הסנטימנט הציבורי. הם ראו את התגובה של הציבור החרדי למאפיית אנג'ל, את מה שעובר המותג קוקה־קולה בימים האחרונים, והם יודעים שיש להם גב ציבורי. שאם הם יתעקשו ויפתחו את החנויות שלהם - הציבור יבוא, ולו רק בשל הרצון להגיד תודה.
וזה מה שבמחאה אולי לא מבינים. ההתעמרות בציבור הישראלי לא תשכנע את הציבור, היא רק תעורר עוד ועוד אנטגוניזם כלפי המחאה, שגם ככה נתפסת כאליטיסטית ומזוהה עם השמאל. היא אולי תשפיע על נבחרי הציבור הנוכחיים, כפי שכבר למדנו. אבל על הציבור? זה אבוד. מכאן זה רק מדרגים שונים של אנטגוניזם.
וחשוב לזכור: בציבור הכללי מסתתר כנראה מנהיג הימין העתידי. הוא רואה כיצד מנסים לרמוס אותו, מרגיש שהוא שווה פחות, והמחאה הזו בוודאי דוחפת אותו קדימה. המחאה הזו תהפוך אותו למנהיג מאוד עמיד מול התעמרות באזרחי ישראל.
