ישראל היא לא מדינת חוק, לא ברור אם היתה אי פעם, אבל בעשורים האחרונים בטוח שהיא לא אחת כזאת. הדרך היחידה להזיז פה משהו היא להפעיל כוח ולמהומה הלא כייפית הזאת מצטרפת כרגע האליטה. עד עכשיו היא מעולם לא הייתה זקוקה לזה, אבל הנה הגיע הזמן.
בדרום זאת האוטונומיה הבדואית, ובצפון אקס טריטוריות: בדואית, ערבית, ובחודש שעבר גם הדרוזים הוכיחו שהפגנות אלימות חזקות הרבה יותר מכל חוזה שנחתם בהסכמה מלאה של שני הצדדים.החוק הרי נאכף פה בעשרים אחוז משטחי המדינה ביום טוב. אי אפשר לנהל מסעדה בבאר־שבע בלי לשלם אלפי שקלים דמי חסות, אי אפשר לנהל משק חקלאי בצפון בלי דמי שמירה עבריינים ולאחרונה הפרקטיקה הזאת הפכה למקובלת מאוד גם בעיר המקובלים, אין כבר צימר בצפת שלא משלם.
וגם החוק הרי מעולם לא היה פה שוויוני, אמא חרדית פטורה מדאגות כי בנה פטור משירות צבאי, ילד חרדי פטור מלימודי ליבה, ובתוך שנים ספורות הוא יהפוך לגבר חרדי שפטור מהשתתפות בנטל המס ומתעסוקה. באופן אבסורדי, הפירמידה כאן הפוכה, בתחתית כל שרשרת המזון הזאת נמצאת האליטה. ישראל הראשונה.
זה אבסורד כי זאת באמת אליטה, היא באמת שבעה ומדושנת, היא חזקה ויש לה הכל, ומאידך, היא סחבה על גבה באופן לא פרופורציונלי רבות מהמטלות שנדרשות כדי להחזיק מדינה. בעיקר מטלות של ביטחון וכלכלה. המעמד החזק ביותר, הוא זה שעובד הכי קשה בכל החזיתות. האזרח שומר החוק קבור הכי נמוך, בתחתית של התחתית של שרשרת המזון.
אבל האליטה נקעה נפשה. כי מנסים לרצוח עכשיו את ציפור נפשה, הליברליזם נמצא בסכנה אמיתית. וגם האליטה מבינה את חוקי המשחק כאן. בלי כוח זה לא ילך. אז עכשיו הציבור הזה חייב לשתק את המדינה.
וכל זה לא נגמר רק אצלנו כאן, גם השכנים מבחוץ קולטים את החוקים הפנימיים. למה חיזבאללה בונה אוהלים בשטחנו? כי הוא מבין מה עובד.
ובמה עסוקים נבחרי הציבור שלנו? שיעור הנרצחים בפיגועי טרור הכפיל את עצמו לעומת השנה שעברה, המשכנתא של משק בית ממוצע עלתה בכמעט אלף שקלים, המדד משקף התייקרות ניכרת בסל מוצרי הבסיס שאנחנו חייבים לקנות כדי להתקיים, אבל להם יש את עילת הסבירות על הראש.
מהיכרות אישית, גם אם תפנו להם שעתיים מהלו"ז, רוב חברי הכנסת של הקואליציה לא ידעו להסביר לכם בשום צורה איזה שינוי מהותי תביא עילת הסבירות החדשה לחיים שלנו. אבל מאחורי כל זה עומד דבר אחד עמוק. מנציחים את מלחמת המעמדות האינסופית.
כן, זה נכון, מפא"י לא הייתה בסדר. היא אמנם זרעה את התשתית לכל מה שאנחנו נהנים ממנו היום. אבל היא גם לקתה בנפוטיזם, בפרוטקציוניזם ובגזענות חריפה. את כל אלה מנסה הליכוד לתקן לכאורה, אבל הוא עושה זאת בתאוות נקם עיוורת.
מהנהגה מעוררת השראה היינו מצפים למשהו אחר. לתבונה, לשיקול דעת, למתינות. היינו מצפים לתוכנית יסודית ותשתיתית שתעצב מחדש את פניה של ישראל תוך מתן ביטוי לכל הקהילות השונות שמרכיבות אותה, לתהליכים ארוכי טווח שיתקנו את מה שבמידה מסויימת נבנה בצורה עקומה. אבל כל אלה מילים גסות בבית מדרשו של הליכודניק.
כל האנרגיה של המפעל הציוני מוקדשת כעת לשינוי עילת הסבירות. כל זה קורה משתי סיבות: כדי ששרים מהליכוד יוכלו למנות מקורבים חסרי כישורים לתפקידים קריטיים בחיינו, ובעיקר, כדי להראות להם מה זה. לשמאלנים, לאשכנזים, למפא"יניקים, לטייסים הפריבילגים ולהייטקיסטים. הליכודניקים הרי יודעים, רק בכוח זה עובד פה.
באופן אבסורדי, הפירמידה כאן הפוכה, בתחתית כל שרשרת המזון נמצאת האליטה. ישראל הראשונה. היא באמת שבעה ומדושנת, היא חזקה ויש לה הכל, ומנגד היא סחבה על גבה באופן לא פרופורציונלי רבות מהמטלות שנדרשות כדי להחזיק מדינה
