יש לי חבר כאח לי. קרוב ל־30 שנה שירתנו במילואים יחד, במלחמות ובין המלחמות. אינספור שיחות באינספור לילות באינספור עמדות. לפעמים התווכחנו בלהט; לפעמים הסכמנו בשקט. בתחילת המאבק על מה שמכונה רפורמה משפטית הרמתי אליו טלפון. תהיתי לדעת מה אדם חכם ובקי כמוהו, דתי, ימני, ליברלי, חושב על המצב. זה היה משגה, משגה גדול. להפתעתי הוא פצח במונולוג שכמו נלקח מאחד מנאומי הבחירות המרים, הרעילים, של גוש הימין־על־מלא. כשסיימנו את השיחה ידעתי שאמשיך לאהוב אותו כמו קודם. אם אדע שנקלע חס ושלום לצרה אתייצב אצלו, עם שאר החברים למחלקה. אבל קסם השיחות בינינו פג. מאז לא הרמתי אליו טלפון והוא לא הרים טלפון אלי.
ההפיכה של לוין, רוטמן, בן גביר ועמיתיהם גזלה מהרבה מאוד ישראלים את היכולת להקשיב אלה לאלה. זה רק מרכיב אחד בביזה הכללית, אבל הוא כואב במיוחד. דמוקרטיות יכולות לשגשג בלי חוקה: ישראל היא דוגמה מצוינת; הן לא יכולות לשגשג בלי כללי משחק מוסכמים, בלי אמון בסיסי במוסדות ובלי מינימום של הקשבה הדדית. קואליציה שנבחרה כחוק בחרה להפר את שלוש דרישות הבסיס האלה: כללי המשחק הופרו, האמון הופר, הקשב חדל. זה רע לפרט ומסוכן לחברה, במיוחד לחברה הישראלית, שקיומה תלוי בלכידות הפנימית שלה.
אמש, בקפלן, בתום יום של הפגנות בכל הארץ, הגיעו שוב אלפי אנשים, רובם צעירים. הם ידעו שבואם לא יבלום את תאוות החקיקה של הקואליציה, ובכל זאת באו. תחושת המחויבות שלהם מפתיעה אותי כל פעם מחדש.
המשטרה, שהייתה מאוד פעילה בקפלן בשעות היום, נעלמה ברחובות הסמוכים. השוטרים והשוטרות התייצבו מאחורי המשאיות הגדולות שחסמו את הירידות לאיילון. אכיפת החוק זכתה לייצוג בעיקר בזכות הזינזנה הגדולה של יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר, שחנתה במרכז הצומת, ליד תחנת הרכבת. האיום היה שקוף: אם תתנהגו יפה תמצאו את עצמכם למעלה.
המשטרה הקשיחה אתמול את מהלכיה כלפי המפגינים. השימוש בסוסים ובמכת"זיות חרג לפעמים מהצורך וסיכן את המשתתפים בהפגנות ואת השוטרים. אין להוציא מכלל אפשרות שההתבטאויות של שרי הממשלה, כולל השקר הגס, החצוף, על אכיפה בררנית כביכול, השפיע על התנהגות השוטרים; יתכן שהחום והלחות הוציאו אגרסיות משני הצדדים. כך או כך, המשטרה איננה הסיפור.
המחאה והקואליציה הן שתי רכבות שדוהרות זו מול זו. אין מנגנון פוליטי שיעצור אותן, בוודאי לא בשלב הזה. רק אירוע דרמטי, הרה עולם, יוכל לטרוף מחדש את הקלפים. התרחישים רבים, מדריסה מכוונת של מפגינה או מפגין, שתסתיים בטרגדיה, ועד מלחמה בצפון. יש מי שבונה על הממשל האמריקאי; יש מי שבונה על הנזק הכלכלי: 150 מיליארד שקלים עלתה ההפיכה עלתה לכלכלת ישראל עד היום, והיד נטויה.