חודש אחרי שח"כ קארין אלהרר מיש עתיד נבחרה לנציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, נבחר אתמול נציג הכנסת השני - הפעם מטעם הקואליציה. בתום ההצבעה החשאית שהתקיימה אתמול במשכן הכנסת, הוחלט כי ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ייבחר לוועדה, בתמיכתם של 86 ח"כים. אלא שספק אם יש לכך בכלל משמעות מעשית.
שר המשפטים, יריב לוין, צפוי להטיל "חרם" על הוועדה ולא רואה לנכון לכנס אותה בהרכבה הנוכחי. לוין עדיין לא מינה שר מהממשלה כנדרש - בתקווה שיצליח לשנות בחוק את הרכב הוועדה, כאחד הצעדים הראשונים של הקואליציה בכנס החורף, כך שהממשלה תשלוט באופן מובהק יותר במינוי שופטים בישראל. אחת האפשרויות שנשקלות היא ועדה שחצי ממנה יהיו חברי אופוזיציה וחצי חברי קואליציה (בלי וטו לשופטים), כך שכדי למנות שופטים תידרש הסכמה בין הצדדים. בינתיים, נראה שהמצב יישאר בעינו, הוועדה לא תכונס, ויתעכב המינוי החשוב של שופטים לערכאות השונות.
על־פי נתוני השר, ישנם 18 תקני שיפוט פנויים נכון להיום: תקינת השופטים במערכת היא 806, והמצבה הנוכחית היא 788. לצד זאת, ישנם שלושה תקני רשמים פנויים. עד סוף השנה, צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים. כמו כן, במסגרת הסיכום התקציבי לשנת 2023 התקבלו 11 תקנים של שופטים. בסך הכל: 54 תקנים פנויים בסוף שנת 2023.
עד לסוף שנת 2024 צפויים לפרוש 18 שופטים. בשנת 2024 התקבלו במסגרת ההסכם התקציבי 41 תקנים של שופטים.
בסך הכל בשנת 2024 (ללא 2023): 59 תקנים פנויים נוספים.
אחרי קבלת התוצאות אתמול, פנה ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואיים לעתור לבג"ץ נגד לוין אם הוועדה לא תכונס תוך 14 יום: "הפרת חובת הנאמנות המוטלת על שר המשפטים". לפיד כתב כי לשר המשפטים אין מקום להפעיל שיקול דעת בחובה לכינוס הוועדה, ולטענתו "אי־כינוסה מהווה התעלמות מהאינטרס הציבורי ומקורה בשיקולים שאין בסמכות שר המשפטים לשקול". גם יושב ראש המחנה הממלכתי, בני גנץ, נשא הצהרה מיוחדת עם קבלת התוצאות: "הגיע הזמן לכנס את הוועדה - ולבחור שופטים. הכוונה למנוע את כינוס הוועדה במשך שנה עד לחורף, משמעותה לקיחת עשרות אלפי ישראלים כבני ערובה לגחמות הפוליטיות של נתניהו ולוין. רבבות שמחכים למשפט ופסקי דין ימשיכו לחכות - כי אצל נתניהו ולוין הפוליטיקה מעל האזרחים".
בחירתו של ח"כ קרויזר עוררה אתמול סערה בשורות האופוזיציה. קרויזר זכה בקולותיהם של לפחות 22 חברי אופוזיציה. ח"כ באופוזיציה תקף בחריפות את התמיכה בקרויזר: "נדהמתי מהתמיכה שקיבל הכהניסט יצחק קרויזר מחברי האופוזיציה בבחירה לוועדה לבחירת שופטים. בושה".
כדי למלא את שורות הוועדה לבחירת שופטים יש למנות נציג ממשלה חדש בנוסף ליו"ר, שר המשפטים לוין. הממשלה יכולה לבחור את נציגה בכל ישיבה שבועית ואפילו בהצבעה טלפונית. אך מאחר שהשר לוין כבר הודיע כי כל עוד הרכב הוועדה לא ישתנה הוא לא יכנס אותה, לא ייבחר אף שופט לרבות שופטי מחוזי ושלום.
ההערכה היא שלאחר שעילת הסבירות תעבור, וראש הממשלה נתניהו יאמוד את הנזקים התדמיתיים שייגרמו למדינה בעקבות המחאה ובמהלך פגרת הקיץ של הכנסת, הוא יחל יחד עם לוין לעבד את הנוסחה שעל־פיה יוגש תיקון לחוק יסוד שיישם את השינויים בהרכב הוועדה. גורמים בקואליציה מדברים בשלב זה על ועדה שתכיל מספר שווה של נציגי קואליציה ואופוזיציה, ובמקום נציגי לשכת עורכי הדין יבחרו "אישי ציבור" ומשפטנים בכירים על־ידי הממשלה.
לוין מקוה שיהיה מנוף לחץ ציבורי על השופטים, להגיע להסכמות ולפשרות לשינוי הרכב הוועדה במקום שהשינוי ייכפה עליה. מקור בכיר בליכוד המקורב ללוין הסביר כי "הוא סבור שלא הגיוני שכאשר הימין נמצא בשלטון, האופוזיציה והשופטים ימנעו ממנו למנות שופטים ואנחנו נידמה לאסקופה נדרסת".
בדיון בוועדת החוקה אתמול, היו"ר ח"כ שמחה רוטמן התעמת עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, בדיון על חוק הסבירות לקראת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. "האם אתה חושב שאותה יועמ"שית שאמרה שסביר ואפילו מחויב, מבחינת הסבירות, למנות את מני מזוז לתקופה של שמונה שנים בעת ממשלת מעבר, היא הדיין הראוי לעניין סבירות מינויים?", אמר רוטמן. "אתם מוציאים שם רע לנבחרי ציבור, ואני שואל, אם היינו אומרים על שר השולח לוועדת איתור במשרדו מישהו שהיה משרת אמון שלו, שהוא נוהג באופן סביר? אני יודע שכשזה קרה במשרד המשפטים זכינו במשפטן מעולה שנקרא עו"ד גיל לימון. האם הדיון כל כולו הוא אמירה - תן לנו בבקשה, המשפטנים, לפעול בחוסר סבירות כשמתחשק לנו, ואנחנו נהיה הדיינים שלכם על חוסר הסבירות שלכם? יש פה שורה תחתונה אחת, סבירות פירושה - אנחנו שומרי הסף שצריכים לשמור מפני נבחרי הציבור, ואז השאלה היא לא אם יש דין סבירות אלא מי הבוס".
לימון הגדיר את מה שעבר בקריאה ראשונה "ההצעה הקיצונית ביותר האפשרית לטיפול בעילת הסבירות - מאחר שהיא מונעת כל דיון בעילת הסבירות ביחס לכל החלטה שהיא של הממשלה או של שר. מדובר בפגיעה רב־מערכתית במגוון היבטים של פעילות ממשלתית". לדבריו, היכולת של מדינת ישראל להדוף הליכים משפטיים בזירה הבינלאומית מותנית בין היתר בכך שרשויות אכיפת החוק במדינה נהנות מעצמאות מקצועית. "אם הממשלה יכולה בקלות יחסית להחליף יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה או פרקליט צבאי ראשי, קשה יהיה לטעון בזירה הבינלאומית שהפונקציות האלה, שעצמאותן היא תנאי להדיפת חקירות בינלאומיות, הן אכן עצמאיות בהיעדר עילת סבירות. כל שומר סף או רגולטור יידע שההחלטה הבאה שלו יכולה להיות גם ההחלטה האחרונה שלו, אם היא לא תמצא חן בעיני השר הממונה. אנשים הגונים יחששו לבוא ולמלא את התפקיד של שומרי סף".
בתוך כך, בית המשפט העליון פסל אתמול סעיף בחוק שנועד לתמרץ עזיבת עובדים זרים, ובמסגרתו עלולות להישלל הפרשות סוציאליות של עובדים חוקיים שיצאו מישראל אחרי המועד, בטענה שהוא פוגע בזכות לקניין באופן שאינו מידתי. נקבע כי על הכנסת והשרים הרלוונטיים לגבש הסדר חלופי בתוך שישה חודשים, או שההסדר יבוטל כולו. לוין הגיב: "אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה".
