גל החום הכבד “קלאון” שייפתח היום יימשך לפחות כשבוע – וכבר מראש אפשר לבשר בצער שהחזאי התורן לא יודיע כנראה שצפויה הקלה משמעותית בטמפרטורות. מדובר בעלייה של שלוש עד שש מעלות ביחס לממוצע לעונה, מה שאומר שבאזורים שונים במדינה יימדדו גם 46 מעלות.
חזאי "מטאוטק" צחי וקסמן מסביר ש"לא צפויים להישבר שיאי חום, אבל מדובר בחום כבד לאורך זמן". החום יימשך בסוף השבוע ואולי אפילו יחמיר מעט לקראת יום ראשון. בירושלים וצפת צפויות 35 מעלות, בטבריה, הבקעה וים המלח 43 עד 46 ובאילת 44.
בשל תנאי מזג האוויר אסורה החל מהבוקר הדלקת אש בשטחים פתוחים מחשש לשריפות. רשות הטבע והגנים ממליצה לא לצאת לטיולים.
גל החום הכניס את החקלאים לכוננות ספיגה: מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי גל חום קיצוני שהתרחש במאי 2020 גרם להם לנזקים של יותר מ־30 מיליון שקלים. מרבית הנזקים נגרמו לענפי המטעים והירקות: למשל גידולי עגבניות, פלפלים, הדרים, אבוקדו ואבטיחים.
פגיעה נוספת בעקבות חום כבד הייתה של מכות שמש שגרמו לצריבות של הפרי על העצים שפוסלות אותו לשיווק בהמשך. בגל חום דומה שהתרחש במאי 2019, שילמה קנט למגדלים פיצויים בכ־25 מיליון שקלים.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, "כתוצאה מההתחממות הגלובלית אנחנו עדים לאירועי מזג אוויר עוצמתיים מאוד הגורמים נזקים כבדים בזמן קצר. לחקלאים כמעט אין איך להתמודד מולם, כאשר הביטוח מעניק להם פיצוי כספי המונע את קריסתם".
בחודש שעבר מאות אלפי ישראלים נותקו מחשמל ביום שישי למשך כמה שעות. בעקבות זאת חברת החשמל וחברת נגה, שמנהלת את המערכת, החליפו האשמות לגבי האחריות למצב. חברת החשמל מייצרת היום פחות מ־50% מהחשמל בישראל, ולשוק נכנסו יצרנים פרטיים, כמו נגה. "הפקנו לקחים ממה שקרה בחודש יוני", מבטיחים בנגה.
רבקה לויפר, סמנכ"לית רשות החשמל, אומרת ש"אי אפשר להבטיח שום דבר. בכל מערכות חשמל בכל העולם יש הפסקות חשמל, אין 100%. הבעיה לא התחילה באותו יום שישי. אז היו בעיקר הרבה טעויות. תקלות בתחנות כוח שהשאירו פחות רזרבה. המשק ידע לספק את הצריכה".
בחברת החשמל מתכוננים בכל מקרה לגל החום הממושך. החברה כבר תגברה את צוותי השטח, שנמצאים בכוננות מלאה ברחבי הארץ.
במקביל, במערכת הבריאות מזהירים מפני השלכות של התנהלות לא נכונה במזג אוויר קיצוני. משרד הבריאות קרא לציבור הרחב, לאוכלוסיית הקשישים ולחולים במחלות כרוניות בפרט להימנע ככל האפשר מחשיפה לחום ולשמש וממאמץ גופני שאינו הכרחי, ולהקפיד לשתות מים ולהימצא ככל האפשר במקומות ממוזגים.
"הסכנות המרכזיות של גל החום הן התייבשות, מכת חום ולמי מי שנמצא בחוץ גם כוויות שמש", מסביר ד"ר אורן פלדמן, מנהל מלר"ד ילדים בבית החולים לילדים ספרא במרכז הרפואי שיבא. "גם מצבים של התייבשות וגם מצבים של מכות חום יכולים להגיע לסכנת חיים. בגלי חום קיצוניים התופעות הללו יכולות להתרחש יותר מהר ובהיקף יותר גדול. ילדים שנפגעים בגלי חום הם לרוב כאלה ששהו בחוץ זמן ממושך יחסית".
מי שלא צפוי לסבול מהחום הכבד הוא מיכאל גורנוי (31), מנהל מתחם מקפיאי הענק שבמפעל גלידות פלדמן שברחובות. "זה משמח שאני לא צריך לעבור את הימים האלה בשמש", הוא אומר, "מצד שני, תאמין לי שזה לא תענוג גדול לעבוד במשך שעות במינוס 25 מעלות. אבל תראה, אני מצויד היטב: יש לנו כאן חרמוניות, צעיפים ומסיכות סקי. אחרי כמה שעות אנחנו כבר לא שמים לב לקור, מתרגלים אליו. בכל מקרה, אני מעדיף להיות כאן בפנים ולא בחום בחוץ".
גורנוי עלה לארץ לפני שני עשורים מאוקראינה ומעיד כי אינו זוכר את הקור שחווה בילדותו. במפעל הגלידות הוא התחיל לעבוד לפני כשנה. "מותר לנו העובדים להתכבד מדי פעם בגלידה אם יש אריזה שנפגעת", הוא מספר, "אבל לצערי הדיאטנית החדשה שלי לא מרשה לי להתפנק עכשיו".
ורד מנור (46), תושבת המושב מנחמיה שבעמק הירדן, היא מבין העובדים שיאלצו להעביר את שיא החום בחופי הכנרת ו"ליהנות" מ־45 מעלות בצל.
מנור, שמנהלת את חוף צמח החדש, מספרת על ההכנות לאירוע החום: "בעיקר שותים הרבה וכל הזמן מבקשים מהאנשים לשתות כדי שלא יתייבשו. ביום כזה אני שותה עד שני ליטר. אני עובדת משבע בבוקר ועד חמש בערב, כל הזמן על הרגליים, כמעט אין זמן למנוחה. מאז שאני בתפקיד אף אחד לא התייבש. לצערי אני לא יכולה להיכנס למים לשחות כי אני בתפקיד, לא בבילוי. אנחנו סובלים גם מהלחות הגבוהה. העבודה שלנו היא לדאוג שכולם יחזרו הביתה בריאים. כשאני חוזרת הביתה, דבר ראשון אני מדליקה מזגן ולוקחת מים קרים עם הרבה קרח".
