זה היה יום חם, וזו רק ההתחלה, כי כל השבוע נסבול בצורה דומה. ולמרבה הצער, כדאי שנתרגל: תדירות גלי החום עומדת לעלות בשל משבר האקלים, ואם מדינת ישראל תמשיך לא להיערך לכך – יותר ויותר אנשים ישלמו על כך בחייהם.
כבר באוקטובר 2021 פירסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דו"ח חריף בנושא. "ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית, מתוקצבת ומאושרת, אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר, ולפיכך חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים", הוא הזהיר.
בראיון לוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" בחודש שעבר חזר מבקר המדינה על האזהרות ואמר כי ההתקדמות של ישראל בתחום היא "בין פיגור לאפס".
מי משלם את המחיר? כרגיל, האוכלוסיות החלשות. מחקר של המשרד להגנת הסביבה קבע כי כל גל חום מביא בממוצע לתמותה עודפת של 45 בני אדם. פעמים רבות מדובר באנשים שאין להם בבתים מזגנים, או שידם אינה משגת לממן את הפעלתם.
פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון מסביר כי "גלי החום משפיעים על הבריאות של כל אחת ואחד מאיתנו, ובמיוחד על אוכלוסיות פגיעות כגון חולים כרוניים וקשישים. הם משפיעים יותר גם על אוכלוסיות חלשות, מדרי רחוב ועד משפחות מצוקה, שלא תמיד יכולים לשהות במקומות מקורים ומקוררים. הם יכולים לגרום נזק גם לתשתיות חיוניות: בעיות בקירור תחנות כוח ואספקת חשמל, נזקים לכבישים ומסילות רכבת, שברים בצנרת ועוד. אבל דווקא במדינת ישראל, הלמודה במצבי חירום, עדיין אין 'תורת לחימה' מסודרת לטיפול בגלי החום ואנחנו מתבססים על תרבות ה'סמוך' עליי' וה'יהיה בסדר'".
לגלי החום יש גם משמעויות כלכליות רציניות. כך, למשל, מנתוני "קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי גל החום הקיצוני שהתרחש במאי 2020 גרם לחקלאים לנזקים של למעלה מ־30 מיליון שקלים. מרבית הנזקים נגרמו לענפי המטעים והירקות. נזקים כאלה מובילים למחסור, שיוצר בסופו של דבר עליות מחירים.
