מאז הכריז שר המשפטים יריב לוין בחודש ינואר על תוכניתו חסרת התקדים לשינויים במערכת המשפט, קידמה הקואליציה בכנס החורף חקיקה של כמה צעדים, בהם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שעבר בקריאה ראשונה. אלא שברגע שראש הממשלה נתניהו "נכנס לאירוע" והודיע על פתיחת שיחות ההידברות, הוקפאה החקיקה - ועד כה, למעשה, לא אושר באופן סופי אף סעיף מסעיפי המהפכה המשפטית. כעת, רגע לפני פגרת הקיץ ואם לא יהיו שינויים בתוכניות הקואליציה, בשבוע הבא צפוי להיכנס לתוקף הסעיף הראשון - צמצום עילת הסבירות.
ועדת החוקה של הכנסת תקיים היום דיון מסכם על הצעת חוק הסבירות לקראת העלאתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. יושב ראש הוועדה, שמחה רוטמן, הודיע לחבריה כי הדיון היום יהיה האחרון לפני שיופץ הנוסח להסתייגויות. מחר תחל הוועדה להצביע על מאות ההסתייגויות שיוגשו, אחרי שני דיונים בלבד בנוסח העדכני של הצעת החוק. ביום שלישי או רביעי צפויים חברי הכנסת להצביע על נוסח החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון הבא, עוד שבוע בדיוק, צפויה הצעת החוק לעלות להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
כפי שנחשף ב־ynet, חברי ועדת החוקה מהאופוזיציה מאיימים בעתירה לבג"ץ בשל הליך החקיקה המהיר. "הדיון לא מוצה, מדובר בהצעת חוק דרמטית. זה עוד ניצול לרעה של תקנון הכנסת", כתב חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) בקבוצת הוואטסאפ של הוועדה. יושב ראש רע"ם מנסור עבאס הוסיף: "לא לנהוג בחופזה".
רוטמן טרם התייחס לדברי חברי הוועדה, אך נראה כי הוא מתכוון לעמוד בהחלטה להתחיל מחר את ההצבעות.
בנוסח העדכני מובהר כי הממשלה ושריה יהיו חסינים מביקורת שיפוטית על בסיס עילת הסבירות. מודגש גם כי הביטול של העילה יחול גם על מינויים וגם על הימנעות מ"הפעלת סמכות" - רמז לרצונו של לוין להימנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי, על רקע האיום של ראש האופוזיציה יאיר לפיד לעתור לבג"ץ אם לא ייעשה כך תוך שבועיים.
בשבוע שעבר נמסרה עמדתה המסכמת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, והמשנה גיל לימון. הם טענו שמה שמכונה "הנוסח המרוכך" של הקואליציה אינו "ריכוך", אלא החרפה של הצעת החוק. "השינוי הזה דווקא מדגיש את העובדה, שהצעת החוק תחול על מי שמחזיקים בכוח השלטוני הרב ביותר - הממשלה, ראש הממשלה והשרים", נכתב בחוות הדעת. "להבנתנו מדובר בהבהרה בלבד של הצעת החוק המקורית, ולא בשינוי כלשהו. בכל מקרה, גם ההבהרה הזו מחדדת שאין מדובר בהצעה שמטרתה לחסן מפני ביקורת שיפוטית רק החלטות של מדיניות רוחבית של הממשלה, אלא גם החלטות פרטניות ויישומיות. משמעות ההצעה היא שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות כלפי אזרחי המדינה בהחלטותיהם". בתגובה לדברים, תהה רוטמן: "מהו המושג המשפטי והמקצועי 'ריכוך' וכיצד מודדים אותו? באיזה חוק או פסק דין זה מופיע?". לשיטתו, הנוסח שהופץ משלב את ההצעה שהעלו בעבר בוועדת החוקה שר המשפטים לשעבר פרופ' פרידמן ואחרים.
