קם לו אדם, ראש ממשלה, עם הארה. אומר, דמוקרטיה זה מקסים. יש קלפי, יש דעות, נדלל קצת רשויות. ניגש האיש למלאכתו. אומר, נטפל קודם בשטות הזאת, נו, זו עם אסתר חיות, הרשות השופטת. בום, מגלה, קמה לו הרשות הטייסת.
בעת המשובשת הזו מתברר שהדרך למשטר פחות דמוקרטי עוברת דרך הקוקפיט. מה שהוביל לאמירה המדהימה של נתניהו, כפי שהובאה על ידי עמית סגל ב"ידיעות אחרונות": "המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות אבל לא יכולה להסתדר בלי ממשלה". אמירה שאולפני החדשות הדהדו בסוף השבוע, ובצדק.
עזבו רגע את הקביעה "אי־אפשר להסתדר בלי ממשלה" - במדינה שכבר חמש מערכות בחירות מתפקדת בלי ממשלה, ובאחרונה מצאה אחת שפועלת נגדה; יש פה משוואה: ביטחון מול פוליטיקה. ועדיין, זו לא הפתעה שראש הממשלה לא בוחר בביטחון העם שלו. הוא הרי הקריב את החברה הישראלית, הלכידות שלה, היופי שבה, בשביל ההישרדות שלו. אז עכשיו נוותר על כמה טייסות.
אגב, על כמה טייסות מדובר? מישהו פה פתח אקסל, סופר טייסים? וגם, עם פחות עוד מה אפשר להסתדר - כיפות ברזל, טנקים, רחפנים?
בכל מקרה, אם כבר תהיות, ב"שישי" של ערוץ 13 העלו את השאלה לאיזה נתניהו להאמין - לזה שדפק על השולחן והזהיר מהיעדרות הטייסים, או לזה שאמר מה שאמר. גיל תמרי אמר שהוא מאמין לשני הנתניהויים. ההוא שבהיסטריה, וגם ההוא שלא הולך לוותר על עילת הסבירות. למרות שהיסטורית הדבר הנכון הוא לא להאמין לשני הנתניהויים.
ב"אולפן שישי" הרימו כהרגלם סקר - 54 אחוז חשבו שצריך להתחשב באיום הטייסים ואנשי המילואים; ואז הציבו זה מול זה את הדעות של אמנון אברמוביץ' ועמית סגל. האחד הזהיר, "אסור שחיל האוויר יכריע את הקרב הזה". השני אמר, "הממשלה היא שמבצעת את המרד". אתם יכולים לנחש מי זה מי.
ואז, רגע לפני שמפקד חיל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, טיפוס אופטימי בדרך כלל, אמר שהוא לא יודע איך נצא ממצב החירום שנוצר – היה רגע באולפן. דני קושמרו נכנס לאירוע. המגיש הוותיק נאנח. אנחה כזאת יפה, לא בקטנה. ואז פתח על השר אמסלם. זה שלעג "צפונבון נשרט ליד העין" לטייס הקרב לשעבר אודי אורי, שנפצע בעינו ממכת"זית.
"אמירה מגעילה", אמר פעמיים קושמרו, תוך שהוא פונה לאמסלם, "אתה לא מתבייש? כמה מילואים אתה עשית בחיים שלך?".
גם אם זו ביקורת שיותר קל להביע – אין בה עמדה פוליטית, היא ברמה האנושית, הערכית - יכולתי להבין את קושמרו. ולהעריך. בתקופה המטורללת הזו לכל אמירה יש מחיר. ועדיין, מסתבר שמי שנחשב לסמל הממלכתיות, הנחמדות, מי שמתעקש לשמור על אובייקטיביות מול הכאוס בחוץ, לא יכול להיות עוד נחמד.
“ניקח אוויר”, אמר בכל אופן קושמרו אחרי שסיים. ולרגע נדמה היה שמשהו קרה. השמיים בחוץ האירו. האוויר היה צח.
אמת פנימית השתחררה.
בקטנה: אז מצד אחד מצלמות מהדורות החדשות הוצבו אתמול לאורך שעות ארוכות מול המיון של בית החולים שיבא, עד שהגיע הסרטון המרגיע של נתניהו. ומצד שני, מצלמות אחרות תיעדו את ההפגנה מול מעון ראש הממשלה הריק בירושלים. סתם, עוד ערב בישראל.
