צביקה גרינגולד, קצין השריון שעמד בראש "כוח צביקה" במלחמת יום כיפור ועשה את הבלתי ייאמן כאשר הוביל לבלימת הכוחות הסוריים בגולן, לא צפה בהפסד של ישראל בגמר אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20. הוא כבר ידע שאת ההישג הגדול לספורט הישראלי קטף הלוחם הפרטי שלו: נכדו, נבו זומרפלד, קפטן נבחרת העתודה שהגיע עם קבוצתו למחוזות שרבים חשבו שלא תצליח להעפיל אליהם.
בשבת האחרונה, החבורה של המאמן אלעד חסין פירקה את נבחרת בלגיה עם 21 נקודות הפרש, אבל המומנטום האדיר לא עזר להם במשחק המעייף מול צרפת שניצחה 89:79. יממה לאחר ההפסד בגמר אליפות אירופה, המריא אמש סגל השחקנים בחזרה הביתה עם טעם של הפסד חמוץ, אבל בעיקר עם גאווה עצומה על הדרך וההישגים הרבים. הם נחתו לפנות בוקר בישראל ובידיהם המדליה השישית, מדליית כסף.
"מגיל צעיר נבו אוהב מאוד כדורסל. הוא השקיע בזה הרבה, הגיע להישגים ואני מאוד שמח", סיפר ל"ידיעות אחרונות" הסב גרינגולד, קפטן העבר בשריון, שרואה בנכדו הצעיר אדם ש"עולה על סבא שלו בכל בחינה אפשרית".
"אין לי שום זכות בזה, אני רחוק מלהיות עטור ניצחונות וגאווה ואמנם לא צפיתי במשחק כי אין לי טלוויזיה בבית, אבל אני לא צריך לראות אותו מנצח או לא, בשביל שאהיה גאה בו", הוסיף בהתרגשות, "נבו משתף אותי בקריירה שלו ואני עוקב ומחכה לדבר איתו".
רגע לפני שעלה על המטוס בחזרה הביתה סיפר גם זומרפלד: "אני מאוד מתרגש לשמוע מסבא כל הזמן כמה הוא גאה בי ואוהב אותי. לא הספקנו לדבר אחרי המשחק, ואני מחכה כבר לחזור לארץ ולבקר אותו".
זומרפלד רואה בתפקידו כקפטן שליחות המבוססת על בני משפחתו, שמהווים עבורו מודל לחיקוי. "אבא שלי היה שיאן ישראל בשחייה וגם ספורטאי מצטיין בצבא", סיפר, "יש לי דוד שהיה קצין בנח"ל וסבא מצד אבא ששירת בסיירת צנחנים. אלו הערכים שגדלתי עליהם. התפקיד של קפטן, במגרש וגם מחוץ לו, הוא לחבר בין כל השחקנים וליצור חוויה והוויה משותפות. אני גאה להיות קפטן נבחרת ישראל, ויודע שלתפקיד הזה תמיד מצטרפת תחושת דריכות מול האחריות הרבה".
3 צפייה בגלריה
צביקה (משמאל) בצעירותו, מקבל את עיטור הגבורה על תפקודו במלחמת יום כיפור ממוטה גור (מימין), יצחק רבין ושמעון פרס | צילום: דוד רובינגר
