קן, זה אפשרי!
וגר בז עם תנשמת: בתיבות הקינון לתנשמות בגולן התגלתה לאחרונה תופעה ייחודית – תנשמת בוגרת עם חמישה גוזלים ואיתם גוזל בז מצוי ש"אומץ" על ידם. תיבת הקינון המיוחדת התגלתה במסגרת ניטור של המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים. אוריה שדה, רכז אזור הגולן מטעם המיזם, גילה את המשפחה המיוחדת במסגרת בדיקה שנתית של תיבות הקינון. בביקור חוזר צפה איתי בלוך, רכז ארצי ומדעי של פרויקט התנשמות, בשלושת הגוזלים ששרדו עם גוזל הבז. "תופעה של אימוץ צאצאים על ידי בעל חיים ממין אחר היא נדירה בעולם הטבע", מסביר בלוך. בחברה להגנת הטבע מציינים כי בזים ותנשמות חיים בנישות אקולוגיות דומות. "אנחנו רואים הרבה בזים שמאמצים תיבות קינון לתנשמות", אומרים בחברה. פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, שהקים את המיזם ועומד בראשו, אומר כי "זו הפעם הראשונה ב־40 שנות הפרויקט שפוגשים במקרה כזה". את המיזם מובילה החברה להגנת הטבע בשיתוף קרן הדוכיפת, השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות, והוא כולל פרויקט משותף עם הירדנים והפלסטינים | כתבה: אילנה קוריאל, צילום: איתי בלוך, החברה להגנת הטבע
המעמד הגבוה
התרגשות בגן החיות התנ"כי: ג'ירפה דרום־אפריקאית רק נולדה וכבר הצטרפה לקבוצה ייחודית שחיה בגן והיא חלק מפרויקט שימור המין המשותף עם ארגון גני החיות האירופי (EAZA). כעת, עם הצטרפותה של הגורה החדשה, הקבוצה תמנה תשע ג'ירפות. הגורה היא ביתם של לינדה וריו, ילידי גן החיות התנ"כי, המשתתפים בתכנית הרבייה הבינלאומית, שמטרתה לשמר ולהציל את תת המין הזה. הג'ירף הדרום־אפריקאי נמצא בסכנה עקב הרס בית הגידול שלו באפריקה, השמורות ששטחן הולך ומצטמצם וכמובן בני האדם שצדים אותו. בשנה שעברה נולדו לקבוצה שלושה גורים זכרים. הגורה נולדה בתום הריון בן 15 חודשים, במשקל של כ־60 ק"ג ובגובה של כ־1.80 מטר. גורת הג'ירף נעמדת על רגליה במהירות לאחר ההמלטה והיא נגמלת בגיל שנה מחלב אם. בימים הראשונים שהתה הגורה יחד עם אימה בבית הג'ירפות, ובימים הקרובים היא צפויה להצטרף אל יתר חברות וחברי הקבוצה בחצר | כתב: גלעד כהן, צילום: רושדי עליאן, גן החיות התנ"כי
עולים על 4
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה העלתה הקרן לידידות כ־5,500 עולות ועולים חדשים ב־100 טיסות – ויחד עם חלקם הגיעו לישראל כ־500 חיות מחמד, בהן 234 חתולים, 236 כלבים וצ'ינצ'ילה אחת. יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות, אמרה כי "אנחנו מחויבים להחזיר יהודים הביתה לישראל מכל מקום בעולם שבו הם נמצאים בסכנה, ולעיתים נדרשים להיות יצירתיים במיוחד, כמו במקרה של עולים המבקשים להגיע עם חיות המחמד שלהם". איגור מאיורוב עלה לישראל עם החתול סיומה בן ה־12, והצטרף למשפחתו שעלתה לארץ בתחילת המלחמה. "החודשים האחרונים היו נוראיים מבחינתי. הייתי לבד בין ארבעה קירות, וסיומה היה החבר היחיד שלי. הוא ממש חלק מהמשפחה שלנו ולא בא בחשבון שנשאיר אותו מאחור". עדה בוטנקו, ניצולת שואה בת 86, עלתה מאודסה עם החתולה קסושה. "השארתי הכל מאחור, אז קסושה היא הזיכרון היחיד שלי מהחיים שם", היא מספרת. עדה ובתה יתאחדו בישראל עם נכדתה, שגם היא עלתה עם הכלב המשפחתי, רידיק. "כשהחלטנו לברוח ולעלות לישראל כל אחת לקחה רק מזוודה אחת קטנה עם כמה בגדים, ועל הידיים לקחנו את קסושה ורידיק, הם בעצם הדברים הכי חשובים לנו" | כתב: איתמר אייכנר, צילום: יוסי זליגר, הקרן לידידות
פה גנוב הכלב
חדר חואלד, השוטר המוצב בנקודת המשטרה של המרכז הרפואי רמב"ם, מחזיק בתעודת הוקרה מיוחדת במינה: הוא קיבל אותה הודות למבצע הצלה שיזם לשחרור כלבת פומרניאן זעירה. הכל החל כאשר מ', הבעלים של הכלבה קוי, טילפן לחואלד וסיפר שניסה לעזור לאישה מתמודדת נפש שהוא מכיר בכך שנתן לה את הכלבה הצמרירית לכמה ימים. האישה הגיעה עם הכלבה לבית החולים רמב"ם כדי לעבור בדיקה בלי לדעת שאסור להכניס לשם בעלי חיים, ובמהלך הבלבול שנוצר, קוי נעלמה. "ברגע שקיבלתי את התלונה, התגייסתי לסייע למשפחה", מספר חואלד. אחרי שבחן את הצילומים ממצלמות האבטחה של בית החולים, הצליח לאתר את האישה נכנסת - אבל בלי הכלבה. בינתיים קיבלה המשפחה טלפון מאדם שטען שהוא מחזיק בקוי ודרש אלף שקל כדי להחזיר אותה לבעליה. חואלד הנחה את המשפחה לקבוע מפגש למסירת הכופר בפתח בית החולים. ואכן, לשער הכניסה הגיע גבר עם קוי, ומיד הוקף במאבטחים ועוכב על ידי חואלד, שהופתע לגלות שמדובר בגבר המוכר היטב מאירועי גניבות קודמים. בתום המבצע קוי הוחזרה לבעלים הנרגשים, שהגיעו למחרת עם תעודת הוקרה גדולה לחואלד. "זה מאוד מרגש לקבל הכרת תודה כזו", סיכם חואלד, "בשבילנו זו השגרה, אבל עבורם זה עולם ומלואו" | כתב: ליאור אל־חי, צילום: הקריה הרפואית רמב"ם
