כשלצידו מזוודה ובכיסו 800 דולר, נרדם תיכון ברנר (22) על הספסל בתחנת הרכבת סבידור מרכז בתל־אביב. למרות זאת, הוא היה מאושר. סוף־סוף יכול היה היהודי הצעיר, שהצליח להימלט מרוסיה רגע לפני שגויס למלחמה מול אוקראינה, לנשום לרווחה.
כשרוסיה החלה בגיוסים ההמוניים לצבא לצורך המלחמה, ברנר היה על הכוונת. זה היה עניין של זמן עד שיגויס בניגוד לרצונו. הוא ברח לישראל מבלי לדעת מה יוליד יום, כשאין לו כאן אפילו קרובי משפחה. בתחנת הרכבת פגשו אותו אזרחים טובים, ששמעו את סיפורו וליבם נחמץ. אחד מהם הכיר לו את עמותת "אח גדול", שמסייעת לחיילים בודדים. בעמותה טיפלו בו מיד, דאגו לו לדיור, וחמישה חודשים לאחר מכן הוא התגייס לצה"ל. הוא השתלב בבסיס מחו"ה אלון, שם עבר טירונות ולמד בקורס עברית.
השבוע סיים את הטירונות, ומאחר ויש לו השכלה בתחום התעופה, הוא יחל בימים הקרובים הכשרה לתפקיד של טכנאי מטוסים בחיל האוויר. "ידעתי שלא משנה מה, כשאגיע לישראל ידאגו לי ואמצא את דרכי", סיפר, "אבל גם שקודם כל, אני נותן מעצמי למען המדינה. הטירונות הייתה שווה את ההמתנה ואת הדרך הארוכה. בתקופה האחרונה למדתי עוד על ישראל, עם עולים כמוני מכל מיני מקומות בעולם. אני גאה להתחיל בקרוב את הקורס בחיל האוויר".
דוד ורטחה, חייל בודד משוחרר שעלה מאוקראינה ופעיל בעמותת "אח גדול", מלווה את ברנר מאז נוצר הקשר עם העמותה. "מהרגע הראשון שהכרתי את תיכון היו בינינו חיבור והבנה", סיפר, "התרגשתי לחגוג לצידו את טקס ההשבעה אחרי תקופת הטירונות המאתגרת. עבורי זאת סגירת מעגל ללוות אותו בדרך המיוחדת שלו ולהיות בשבילו אח גדול, חבר, אוזן קשבת. אני גאה בו על הדרך שעשה ובטוח שגם בהמשך הוא יחתור למצוינות".
ברנר הוסיף: "בזכות 'אח גדול' קיבלתי אפשרות למגורים ועבודה לפני הצבא, מה שהעמיד אותי על הרגליים במקום שאהיה פשוט ברחוב. אני שמח שיש לי את דוד להתייעץ איתו ולשאול שאלות, מאיך מגלחצים כומתה ועד לנושאים כמו שכירות ובירוקרטיה".
