במקלט המשותף ברחוב מנחם בגין שבפאתי חצור הגלילית מוודא דור חיות שהצבע הטרי מכסה כהלכה את קיר חדר הבטון המיושן. הוא רק בן 17, אבל עליו ועל חבריו מוטלת משימה חשובה: הכנת המקלטים לשעת חירום.
"התחלתי לעבוד בכוח השיפוצים לפני שבוע וחצי. זה ממש כיף ומרענן", הוא מספר. כיף? אולי. מרענן? אגלי זיעה נוטפים על פניו האדומות כשהוא מדבר איתנו. אחרי זמן קצר הוא מתנצל ומודיע שעליו לחזור אל הסולם: "יש לנו מלא עבודה על הכתפיים. אנחנו לא רוצים לאכזב את התושבים כאן. בסוף כולם שכנים שלנו ביישוב. מה גם שהם כל הזמן יורדים אלינו, מציעים כיבוד ושתייה ומפנקים אותנו. אנחנו נותנים את כל כולנו לפרויקט".
2 צפייה בגלריה
yk13512075
yk13512075
(צילומים: אפי שריר)
כן, בשעה שרוב בני הנוער רובצים במזגן מול המחשב, כך נראית חופשת הקיץ בעיירה שבגליל העליון – בצל ההסלמה הביטחונית. בחצור הגלילית החליטו לא להתעלם מרצף האירועים שמוביל חיזבאללה בקו הגבול, ויצאו למבצע רחב היקף לשיפוץ וסידור המקלטים המשותפים ברחבי היישוב, שנמצאים בתוך הבניינים השונים. מי שנקראו לשפכטל ולמברשת הם בני הנוער המקומיים, שיצאו לחופש הגדול בעודם סבורים כנראה שלא יוכלו למצוא עבודה, ועכשיו מקבלים שכר נאה שנקבע על פי חוק.
"בבניינים ברחבי חצור הגלילית יש כ־270 מקלטים משותפים־פרטיים", מסביר צביקה בלילתי, קצין הביטחון של המועצה המקומית, "הרשות המקומית אמנם לא אחראית עליהם, אבל אנחנו יודעים שלא נוכל להתפנות בשקט לניהול העיר בשעת חירום אם נדע שיש אצלנו תושבים שאין להם מקלט ראוי לשהות בו".
2 צפייה בגלריה
yk13512070
yk13512070
כוח המקלטים של חצור הגלילית | צילומים: אפי שריר
במיפוי שערך בלילתי בקיץ שעבר בין כל הבניינים ביישוב הוא איתר כחמישים מקלטים שבהם נדרש שיפוץ. הוא החל אז בפיילוט להעסקת בני נוער לטובת מלאכת השיקום, והשנה כבר מדובר בפרויקט של ממש: צוות עובדים של 15 נערים, בגילים 17-14, אשר מתייצבים בכל בוקר בחמ"ל העירוני ומשם מתפזרים בין בנייני העיר. "אני רואה בזה זכות גדולה – להעסיק אותם בימי החופש הגדול, בעבודה ערכית, שתורמת לביטחון התושבים, במקום שיעבירו את החופש בעבודות מזדמנות או סתם בבטלה", הוא אומר, "אני רואה כמה סיפוק יש להם מעבודתם, מקבל בלילה תגובות מרגשות מההורים שלהם, ופוגש את שמחת התושבים שמברכים על עבודתם".
פרויקט התעסוקה העירוני קיבל אור ירוק ותקציב מראש המועצה שמעון סויסה. "זו יוזמה נהדרת", הוא אומר, ומקפיד לציין שבלילתי נכנס לתפקידו לפני כשנה, לאחר שהשתחרר מ־31 שנות שירות כמפקד בצה"ל. השניים מציינים שלמיטב ידיעתם, חצור הגלילית היא היישוב הראשון בארץ שמטפל, משפץ ומסדר את המקלטים המשותפים ללא שום עלות כספית מהתושב.
כיאה לאיש צבא ותיק, בלילתי תובעני להפליא. "המשימה של החבר'ה שעובדים איתי היא לא לסמן וי", הוא מודיע, "הודעתי להם שאני מצפה מהם לחשוב על זה שהסבא והסבתא שלהם ישהו במקלטים האלו במשך שבועות, ולהחליט איזו חוויה הם רוצים עבורם. שידאגו לריח טוב, לפח זבל, לסדר מופתי. התחושה שלי היא שחיזבאללה עובר את הגבול בפרובוקציות בשבועות האחרונים, ואני מרגיש שעלינו להתקדם כמה שיותר במלאכה. ואם יש לי באותה הזדמנות את הזכות גם להעסיק את בני הנוער שלנו בשכר ולהקנות להם ערכים – אני בכלל שמח".