אי שם בירושלים, אלפי קילומטרים מוושינגטון ומהחדר הסגלגל, ישב אמש, יש להניח, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וצפה (או לפחות עודכן) בביקורו של הנשיא הרצוג אצל מי שאליו הוא מנסה להגיע כבר חודשים ארוכים, הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן. על המסך תועדה יציאתו של הרצוג מהרכב וכניסתו לבית הלבן, מעמד שנתניהו מכיר היטב. גם בהצהרה המשותפת של האורח עם הנשיא האמריקאי הוא לקח חלק לא פעם. ואולי זה היה הדבר הכי בולט בביקורו של הנשיא הרצוג ־ שהיה זה הוא שהוזמן ראשון אל הנשיא ביידן ולא נתניהו.
בפתח המפגש בירך ביידן את הרצוג על שובו לבית הלבן, אחרי המפגש הקודם בין השניים בוושינגטון באוקטובר אשתקד, והוסיף, תוך שהוא קורא מדף ועליו נאום מוכן: "היינו יחד בישראל ויש לנו הרבה על מה לדבר. אתה יודע שאהבתי לישראל היא עמוקה וארוכת ימים, וכפי שאמרתי - אם לא הייתה ישראל, היינו צריכים להמציא אותה. 75 שנים - קשה להאמין. זוהי ידידות בלתי ניתנת לערעור". ביידן הוסיף ואמר, כי "יחד אנחנו בונים אינטגרציה במזרח התיכון וזו עבודה קשה, יש לנו הרבה מה לעשות אבל חלה התקדמות".
הנשיא הזכיר גם את השיחה שקיים שלשום עם ראש הממשלה נתניהו (ראו מסגרת), אותה כינה “לבבית וקונסטרוקטיבית”: "כפי שאמרתי לנתניהו המחויבות של ארה"ב לביטחון ישראל איתנה וחזקה". בנוגע לאיום הנשקף מאיראן אמר: "אנו מחויבים להבטיח שאיראן לעולם לא תרכוש נשק גרעיני".
ביידן נמנע מלהתייחס ישירות למהפכה המשפטית, לפחות בחלק הפומבי של המפגש, אבל הרצוג כן התייחס אליה. הוא הצהיר כי השניים ידונו בהמשך ב"כל הנושאים" והדגיש כי הוא ממשיך גם עתה לפעול למציאת פשרה שתאפשר חקיקה בהסכמה רחבה. לדבריו, למרות המתיחות, שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב רק גדל: "אויבינו לא מבינים נכון את המחלוקת בישראל", אמר.
הפגישה בין הרצוג לביידן נמשכה 40 דקות בארבע עיניים, לבקשתו של ביידן, דבר המעיד ככל הנראה על רצונם לשוחח בדיסקרטיות על נושאים רגישים ובהם החקיקה בישראל. בפגישה המורחבת השתתפו, בין היתר, מזכיר המדינה בלינקן והיועץ לביטחון לאומי סאליבן. הנשיא התייחס לרפורמה המשפטית והדגיש את הצורך להגיע להסכמות רחבות. הוא ציין כי המאבקים בישראל והרעש סביבם מקשים על התקדמות התהליכים האזוריים כשהוא רומז לנורמליזציה עם סעודיה.
עם סיום הפגישה אמר הנשיא הרצוג לעיתונאים, כי שיחתו עם ביידן הייתה "נפלאה" והדגיש על רקע הקריאות של ביידן וממשלו להגיע להסכמה רחבה סביב המהפכה המשפטית, כי "כשנשיא המעצמה הגדולה בתבל שואל שאלות כמו ששאל את ראש הממשלה אתמול, זה לא כדי להרגיז אלא מתוך דאגה עמוקה". הרצוג הוסיף כי הדבר צריך להוות שיקול נוסף בכל הנוגע "לצורך שלנו כאומה להגיע להבנות ולהסכמות ולדו־שיח - כי בסופו של דבר ישראל חשובה מאוד לעולם, לאזור ולארה"ב. זה צריך להיות שיקול לאחים ולאחיות שלנו בישראל". הוא ציין כי הקשר עם ארה"ב הוא ממש "משפחתי" ואת הנשיא האמריקאי תיאר כ"אוהב ישראל, רודף שלום ותומך בביטחונה".
דרמה זעירה נרשמה לפני הפגישה לאחר שבבדיקות שנעשו לחברי הפמלייה נמצאו חלקם חיוביים לקורונה ולכן לא הורשו להיכנס. בין היתר מי שנאלץ לא להשתתף בפגישה היה שגריר ישראל בוושינגטון ואחיו של הנשיא, מייק הרצוג, שבדיקת הקורונה שלו לא היתה וודאית.
עצם הזמנתו של הרצוג לבית הלבן בזמן שנתניהו טרם הוזמן רשמית, נתפסה כמסר מצד וושינגטון נגד התנהלות נתניהו וממשלתו, אותה כינה ביידן "הקיצונית ביותר שראה אי־פעם בישראל". יחד עם זאת, אתמול, כאמור, שוחח ביידן עם נתניהו, לראשונה זה ארבעה חודשים והשניים אף סיכמו להיפגש במועד ומיקום שטרם נקבעו.
נתניהו התייחס הערב במרומז למתיחות מול ארה"ב בטקס האזכרה לציון 83 שנים למותו של זאב ז'בוטינסקי: "כמו ז'בוטינסקי, שהאמין שהברית הטבעית של מדינת היהודים היא עם מעצמות המערב – כך אנו מאמינים שהברית הראשונה והחשובה ביותר שלנו היא עם ארה"ב. עם זאת, אנו תמיד זוכרים שהאחריות העליונה לגורלנו ולביטחוננו מוטלת עלינו, על ממשלת ישראל הריבונית בירושלים".
ביקורו של הרצוג צפוי להימשך ארבעה ימים מחר ינאם בפני שני בתי הקונגרס האמריקני, בית הנבחרים והסנאט, שיתכנסו למושב מיוחד לציון 75 שנים לישראל. זו תהיה הפעם השנייה בהיסטוריה שבה נשיא ישראלי ינאם בפני מושב משותף, כשבפעם הראשונה עשה זאת אביו של הרצוג, נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, לפני יותר מ־35 שנה.
הלילה היו צפויים הרפובליקנים להעביר בבית הנבחרים החלטה המקבעת את התמיכה האמריקאית במדינת ישראל. זאת על מנת לנגח את הממשל ואת המפלגה הדמוקרטית לאחר שבשבת חברת קונגרס דמוקרטית מהזרם הפרוגרסיבי כינתה את ישראל "מדינה גזענית". חברת הקונגרס פרמילה ג'יאפאל חזרה בה מאז וטענה, כי "אינה חושבת שמדינת ישראל גזענית אבל כן חושבת שממשלת ישראל תחת נתניהו והגורמים הגזעניים הקיצוניים שלה מנהלת מדיניות מפלה וגזענית".
