הודעה רשמית קצרה של משטרת לאס־וגאס על צו חיפוש בבית בעיר הסמוכה הנדרסון עוררה סערה והחזירה את אמריקה 30 שנה אחורה, לאחת מתעלומות הרצח המרתקות בתולדותיה.
כמעט 30 שנה אחרי רציחתו של הראפר טופאק שאקור, הודיעה משטרת לאס־וגאס על פריצת דרך בחקירה. שאקור, הראפר המצליח באמריקה ואחד הפופולריים בעולם באותם ימים, נורה ב־7 בספטמבר 1996 כשיצא מקרב אגרוף שבו השתתף מייק טייסון בלאס־וגאס. הוא נסע ב־BMW שחורה שבה נהג מריון "שוג" נייט, אחד המפיקים הבכירים בעולם ההיפ־הופ הגנגסטרי של שנות ה־90, והייתה חלק משיירה של עשר מכוניות בדרך למועדון לילה.
בסטריפ של לאס־וגאס נצמדה קדילאק לבנה עם ארבעה גברים ל־BMW בצד שבו ישב הראפר, וכשנעצרו ברמזור אדום, פתח אחד מהם באש ורוקן מחסנית. טופאק ספג ארבעה כדורים, שניים מהם בחזה, ומת בבית החולים שישה ימים לאחר מכן, בגיל 25 בלבד.
המשטרה הקדישה משאבים רבים לחקירת הרצח בעל הפרופיל הגבוה, אבל הגיעה שוב ושוב למבוי סתום. חלק מהחקירה לאורך השנים כלל קטטה שבה היו מעורבים שאקור ופמלייתו במלון MGM Grand לאחר קרב האגרוף, אבל במשך 27 שנים לא בוצע אפילו מעצר אחד.
תעלומת הרצח הזה היוותה בסיס לספרים, סרטים תיעודיים, סדרות טלוויזיה וסרטים, וגם לא מעט תיאוריות קונספירציה. עבור רבים, העובדה שהרצח לא נפתר הייתה סימן לכישלון ממסדי, מה שהביא ללחץ קבוע על רשויות החוק להמשיך בחקירה. במשטרה טענו כי חוסר שיתוף פעולה מצד מקורבים לטופאק מקשה על החקירה.
הקריירה של טופאק נמשכה רק חמש שנים, שבמהלכן מכר יותר מ־75 מיליון תקליטים ברחבי העולם. “All Eyez on Me“ היה אחד האלבומים הכפולים הראשונים בהיפ־הופ. האגדה של טופאק צמחה אחרי מותו וכללה אפילו הופעה עם הולוגרמה שלו. ב־2017 נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול, עם נאום שנשא סנופ דוג. הוא גם היה כוכב קולנוע עולה והספיק לשחק לצד ג’נט ג’קסון בדרמה הרומנטית “צדק פואטי” מ־1993. אחרי מותו כתב עליו מבקר “הניו יורק טיימס” ג׳ון פארלס: “טופאק שאקור תיאר את הגנגסטריות כמעגל קסמים, תגובה בלתי נמנעת בעליל לגזענות, לעוני בגטו ולאכזריות משטרתית".
