1. ביום שישי בבוקר, בדרכי לשוק, שמעתי את אילנה רובינא שרה ברדיו את "הארץ שלי" של רחל שפירא ומוני אמריליו: "הארץ שלי היא ים והיא הר, היא עמק ירוק והיא פרא מדבר. היא אופק טובע בתוך עננים... הארץ שלי היא חמסין והיא כפור... הארץ שלי היא מלח ודבש, היא ספר עתיק והיא פלא חדש, היא סיפור מאבק שאיננו נואש, היא הארץ שלי, היא הארץ שלי, ממש ממש". השיר הזה גמר אותי, ולא הפסקתי לשאול: מה יהיה כאן? שרים מפיצים ברשתות הסתה מכוערת נגד טייסים, היועמ"שית הופכת ל"אויב המסוכן ביותר לביטחון המדינה", ונתניהו מצהיר שידו המושטת לאופוזיציה לא נענתה ומנצל את ההזדמנות לטנף על עשרות אלפי המוחים שצועדים לירושלים.
2. אסור לאפשר לחבורה שמתקראת "ימין על־מלא" למחוק את מה שנבנה כאן במהלך 75 שנות קיום המדינה. יבורכו ההולכים וכל מי שמוחה - זאת הארץ שלנו. אלא שצמד המילים "מלחמת אחים" כבר נשמע בשיח של רבים - והנשיא הרצוג הוא האחרון שיכול למנוע מציאות כאוטית שכזאת.
כבוד הנשיא, סבך הרב יצחק הלוי ואביך חיים עמדו במשימות שסייעו להציל את עצמנו מעצמנו בצמתים היסטוריים. עכשיו המשימה הכבדה הזו מוטלת עליך.
3. זו העת, כבוד הנשיא, להטיל את כובד משקלך. אל תנסה לשמור בכל מחיר על אהדתם של שני הצדדים - הבהר לראש הממשלה שתעשה כל שביכולתך וכל שהחוק מתיר לך כדי למנוע חקיקה משולחת רסן שפוגעת בדמוקרטיה ומפלגת את העם. ויחד עם זאת, אל תהסס לעמוד מול מנהיגי האופוזיציה ומול ראש המחאה, ולהבהיר: זהו אינו משחק של "הכל או לא כלום" - עליכם להכיר בכך שהפיתרון, לפחות לעת הזו, הוא פשרה. בעתיד, אם תזכו לאחוז מחדש ברסן השלטון, תוכלו לשנות את החוק ולהחזירו למצבו הקודם - אך כעת עליכם להכיר בכך שללא פשרה עלולה לקום עלינו מלחמת אזרחים.
כבוד הנשיא, זה בידיים שלך. זה הרגע שלך. זה הזמן להשמיע הצהרות נוקבות, חריפות. רק בשבוע שעבר, בנאומך בקונגרס האמריקאי ובפגישתך עם הנשיא האמריקאי, ראית עד כמה רב כוחך, עד כמה אתה ומדינתך זוכים לאהדה. האחריות המוטלת עליך היא לשמור על כך ולמנוע את הרס המדינה.
4. כאשר הנזק נעשה, לא ניתן לפעמים להחזיר את הגלגל לאחור. רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום, עומד בימים אלו במרכזם של שני סרטים בקולנוע וסרט דוקומנטרי מרשים אחד. אופנהיימר חי בשניות נוראה, אחרי ששתי הפצצות הוטלו על הירושימה ונגאסקי. הנשיא טרומן לא אהב את ההתלבטויות שלו וכינה אותו "ילד בכיין". ואילו אופנהיימר, עד יומו האחרון, כינה את עצמו "מחריב העולמות".
5. השבוע נתאבל על חורבן המקדש. תשעה באב מנוצל על ידי רבנים ואנשי ציבור להזכיר לנו את מחירה הכבד של השנאה בקרב עמנו, אך אל תתרשמו מהטפות המוסר האלה - הלקחים לא נלמדו. רק לפני ימים אחדים נהג פרוע ניסה לדרוס אותי כשהוא צועק לעברי "רק ביבי, רק ביבי". הישמרו לנפשותיכם.
