כהונת מפכ"ל המשטרה שתסתיים בקרוב; מינוי נגיד חדש לבנק ישראל; כהונת נשיאת בית המשפט העליון שתמה בקרוב אף היא; ועוד סוגיות חשובות שניצבות בפני ממשלת ישראל, יהיו כעת – אחרי ביטול עילת הסבירות – נתונות לביקורת שיפוטית מועטה ביותר.
כך למשל אחרי שבינואר האחרון פסל בג"ץ את יו"ר ש"ס, אריה דרעי, מלכהן כשר, אם כעת הוא ימונה מחדש, בג"ץ לא יוכל לחזור ולבטל את המינוי על סמך שימוש בעילת הסבירות. עם זאת, השופטים יוכלו לבטל את המינוי על סמך עילות אחרות, כפי שכבר נעשה בעניינו - בעזרת "עילת ההשתק השיפוטי". שלושה שופטי העליון קבעו שמכיוון שדרעי התחייב בפני בית משפט השלום לפרוש מהחיים הפוליטיים לשנים ארוכות, במסגרת הסדר הטיעון עמו, הוא אינו יכול לטעון בפני בג"ץ כי זכותו לחזור לכהן כשר בכיר.
בקואליציה נשמעו בחודשים האחרונים קולות רבים שקראו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שמתנגדת למהפכה המשפטית. כעת, אם תחליט הממשלה לפטר את בהרב־מיארה, הרי שבהיעדר עילת הסבירות, אם תוגש עתירה נגד הפיטורין עשוי בג"ץ להתקשות למצוא עילה למנוע אותם.
גם עתיד בית המשפט יושפע מהחקיקה החדשה. בהנחה שחקיקת שאר סעיפי המהפכה המשפטית מוקפאת, הוועדה לבחירת שופטים לא תכונס. שר המשפטים, יריב לוין, הבהיר כבר שלא יסכים למנות ולו שופט אחד עד שההרכב ודרך ההצבעה לא ישונו, וכן עד שנציגי לשכת עורכי הדין יפסיקו לכהן כחברי הוועדה.
להחלטה שתי השלכות מרכזיות: הראשונה היא שבראש בית המשפט העליון לא יכהן נשיא חדש אלא ממלא מקום, מאחר שהנשיאה הנוכחית, אסתר חיות, מסיימת את כהונתה באוקטובר.
מפני שהוועדה לא תכונס, את מקומה יתפוס ממלא מקומה השופט עוזי פוגלמן, ולא השופט יצחק עמית, שהיה אמור להתמנות על סמך שיטת הסניוריטי שאותה מבקש לוין לבטל. פוגלמן אמנם יהיה ממלא מקום הנשיא, אך יחזיק בכל סמכויותיו. בנוסף, בית המשפט העליון, העמוס גם כך, יכהן בהרכב חסר של 13 שופטים במקום תקן של 15. במקביל, עד אז יחסרו 88 שופטים בכל הערכאות, המהווים 10% מהמצבה הכוללת. ללא עילת הסבירות, לא יוכל בג"ץ להעביר ביקורת על אי־כינוס הוועדה.
