בקרת נזקים והשבת הלכידות: ההרס המסוכן שהותירו למטכ"ל | יואב זיתון
החקיקה שעברה השבוע בכנסת מותירה את צה"ל במשבר שכמותו לא ידע מעולם, עם נזקים שרק צפויים להתרחב בקרוב. נזקים שבצמרת צה"ל יאלצו כעת להתמודד עימם ולתקנם.
קרוב לאלף קצינים וטייסים במילואים, במערכים הקריטיים ביותר, כבר הודיעו אתמול ושלשום למפקדיהם על הפסקת שירותם. אלא שהכשירות למלחמה, שעליה נשענת ההגנה של ישראל, הופכת "לקטנה" שבצרות, אקוטית ככל שתהיה. אחד התסמינים לבעיית הלכידות שנפערה בצה"ל בגלל המשבר, נוגעת לחוסר אמון של טייסים רבים במילואים במקבלי ההחלטות בדרג המדיני. רבים מהם החלו להעלות ספקות בפני צמרת החיל באשר להצדקה הערכית בקבלת פקודה מהקבינט הנוכחי, שמורכב משרים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' שאין להם כל ניסיון בתחום.
הלכידות ביחידות הולכת ונפרעת, ערך הרעות נשחק מול ויכוחים פוליטיים שחדרו עמוק גם לצבא הקבע ובצה"ל מביטים קדימה בחשש גדול גם לעבר גיוס אוגוסט הקרוב. לקצינים בכירים במילואים הגיע מידע על התארגנויות ראשוניות ושקטות, בעיקר בקבוצות וואטסאפ, של אמהות למל"שבים שמסרבות לשלוח את ילדיהן לשירות צבאי בכלל או לשירות משמעותי בפרט, תחת פקודה של קבינט ששריו הובילו את הגרסה הקיצונית לחוק שמבטל פיקוח משפטי על החלטותיהם. מפקדים בצבא יישלחו בימים הקרובים לבתי ספר ולתנועות נוער לשיחות עידוד עם המלש"בים כדי לצמצם את הפגיעה במוטיבציה להתגייס. שיחות דומות יתקיימו גם עם משרתי קבע צעירים מחשש שלא יאריכו חוזה ויפרשו.
בצבא לא יכולים לזעוק לציבור את עומק הקרע המסוכן שנפער בצבא העם, משיקולי ממלכתיות וחשש מלהסתבך עם הדרג המדיני. אך מאחורי הקלעים כן ביקשו, ייתכן שמאוחר מדי, מהשרים ומראש הממשלה לפעול להרגעת המצב.
בצבא הבינו והצהירו כי אין תחליף למאות הקצינים והטייסים שהודיעו על הפסקת שירותם, ולכן אין רלבנטיות להכשרה מהירה של משרתים. טייס בחיל האוויר, לצורך ההמחשה, יכול לבצע משימת חציית גבול פשוטה רק חמש שנים לאחר גיוסו לצבא. מנגד, הרמטכ"ל נזהר מאוד משיקוף מצב הכשירות לציבור ובכך גם לאויבים, שעוקבים מדי יום אחר הפגיעה הקשה בצה"ל.
כך או כך, לצה"ל יש מרחק בלימה של חודש עד חודשיים לראות ולעדכן את גלנט ונתניהו על אובדן הכשירות של הצבא למלחמה, תרחיש שמגיע בתקופה הנפיצה ביותר בצפון מאז קיץ 2006. "הטלטלה בצה"ל חמורה ומדאיגה ביותר, עם סיכון אמיתי לביטחון ולא ספקולציות, ולא נרטיב", אמר אתמול ראש אמ"ן הקודם, אלוף במיל' תמיר הימן, המכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. בכך הימן, שנחשב תמיד לאלוף שקט ומאופק, ניסה לזעוק את מה שמנסים לומר בצמרת צה"ל לציבור – ולא יכולים.
עם הפנים לדיונים בעתירות | טובה צימוקי
ביטול עילת הסבירות היא דריסת רגל מהותית של הממשלה בתוך המערכת המשפטית. אחד השינויים המרכזיים שיחולו בעקבות החקיקה הוא כרסום מהותי ומסוכן במעמד היועץ המשפטי לממשלה.
ליועץ היה תפקיד מכריע בין גופי הממשלה, הכנסת וזכויות כל אזרח לבין בית המשפט העליון. הוא למעשה הפרשן המוסמך של החוק כלפי שרי הממשלה, משרדי הממשלה, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה – ורק בית המשפט העליון יכול היה לבטל או להתערב בסמכותו ובשיקול דעתו.
כל הנושאים המהותיים הכבדים במדינה מתנקזים לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה ועילת הסבירות הייתה מהכלים הכבדים בארגז הכלים שלו. עילת הסבירות, כפי שפירש אותה היועץ המשפטי, שימשה מעין שסתום בין פניות היועצים המשפטיים של המשרדים "מלמטה" לבין הנחיות ופסיקות העליון "מלמעלה".
כעת, כאשר ניתנה לשרים ולהחלטותיהם חסינות מפני ביקורת שיפוטית, הוגדל הכח השלטוני שיש לממשלה. הייעוץ המשפטי שתפקידו לשמש שומר סף נפגע קשות וצפוי להיפגע עוד יותר בהמשך, אם הממשלה תממש את יתר תוכניותיה בנוגע למהפכה המשפטית. ובהיעדר ביקורת שיפוטית, לא יהיה שום בלם מפני קבלת החלטות שאינן מקיימות את חובת הסבירות באופן קיצוני.
באשר למינויים, אמר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון בוועדת החוקה, שההחלטות שלגביהן עילת הסבירות היא משמעותית במיוחד ושתפקידה בשמירת הערכים הדמוקרטיים הוא חיוני הן לרוב החלטות פרטניות שהדרג הנבחר מעוניין לאמץ תוך התעלמות משיקולים מקצועיים. למשל, מינוי של אדם לתפקיד בכיר, הגם שהוא כלל איננו מתאים לתפקיד או שהוא ביצע עבירות חמורות מתחום טוהר המידות. או ביצוע פעולה שלטונית שמיטיבה עם ציבור הבוחרים בתקופת בחירות, בניגוד לחובת האיפוק והריסון שחלה בתקופה הזו.
לכל אלה מצטרפת גם רצונה של הממשלה לפטר את היועמ"שית המכהנת וכן סירובו של שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. הסוגיות הללו ועוד יצופו בעוצמה בסוף החודש הבא, באחד מדיוני הבג"ץ שצפוי להיות בין הטעונים ביותר מאז קום המדינה – הדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. העתירות הללו עשויות להיות הפתרון לסבך המשפטי הזה, אבל אף אחד לא מבטיח איך זה ייגמר. מדובר בעתירות לבג"ץ שקוראות לבטל תיקון לחוק יסוד, דבר שאותו לא עשה בית המשפט העליון מעולם.
לשכנע את ארה"ב והמערב שפנינו לפשרה וקונצנזוס | איתמר אייכנר
המהפכה המשפטית גוררת נזק מדיני לישראל וככל שתימשך באופן חד־צדדי היא עלולה לפגוע באופן מהותי ביחסים עם בת הברית החשובה ביותר שלנו, ארצות־הברית.
העובדה שנתניהו לא נפגש עם ביידן כבר שבעה חודשים היא אולי הביטוי הבולט ביותר של אותו משבר מדיני. כבר עתה נראה שהנורמליזציה עם סעודיה והרחבת הסכמי אברהם לא נמצאים בקלפים של האמריקאים. בשיחתם האחרונה הבטיח ביידן לנתניהו שייפגשו בארה"ב בהמשך השנה. לשכת ראש הממשלה טענה שביידן אמר במפורש שנתניהו יוזמן לבית הלבן. האמריקאים לא אישרו את זה. כעת אחרי השלב הראשון של החקיקה, נשאלת השאלה האם ההזמנה אכן תגיע.
לישראל יש בעיה מדינית לא רק עם ארה"ב אלא גם עם מדינות נוספות במערב ובהן: גרמניה, צרפת, בריטניה ועם האיחוד האירופי. באופן אירוני, ככל שיחסי ישראל עם המערב יתקררו, כך יש לצפות להתחממות מול מדינות כמו הונגריה, פולין וטורקיה. לא בכדי נתניהו היה אמור להיפגש השבוע עם ארדואן – פגישה שנדחתה בשל השתלת קוצב הלב בליבו. לא בכדי נתניהו קיבל גם הזמנה לסין והודיע שייענה לה בחיוב – מה שבוושינגטון בוודאי לא אהבו לשמוע.
ראש הממשלה יודע היטב, אם ימשיך בדרך הזאת יהיה לזה מחיר מדיני כבד. ייתכן ונתניהו כבר השלים עם הכתף הקרה שיקבל מוושינגטון ויתפלל בסבלנות לבחירות נובמבר 2024 מתוך תקווה שהרפובליקנים ינצחו ואז, אולי, יוכל לנשום שוב לרווחה.
כעת או שראש הממשלה אכן ינסה לחמם את היחסים עם מדינות כמו סין, או שישכנע את ארה"ב והמערב שפניו דווקא לפשרה וקונצנזוס. אחרי חקיקת ביטול עילת הסבירות שנעשתה בניגוד להפצרות של כולם לא בטוח שיאמינו לו והוא יצטרך את לפיד וגנץ שיגידו לעולם שאכן יש הידברות אמיתית. ספק אם ייתנו לו את זה.
בכיר ישראלי סיפר כי קיבל באמצע הלילה שיחת טלפון ממנהיג של מדינה מוסלמית שראה את ההפגנות הסוערות ב־CNN ושאל אותו "מה יש אצלכם הפיכה?". הבכיר הישראלי הסביר לו שבדמוקרטיה הישראלית מותר להפגין ברחובות. הבכיר המוסלמי השתומם.
לפני שיהיה מאוחר מדי: לפעול עכשיו להרגעת המשק | גד ליאור
התחום הראשון והעיקרי שנפגע כבר לא מעט מתחילת חקיקת הרפורמה המשפטית הוא הכלכלה. ההשקעות החדשות בהייטק פחתו ב־90%, השקל נחלש ביותר מ־10% והבורסה יורדת, בעוד כל הבורסות בעולם עולות כבר שבועות ארוכים.
האזהרות שהגיעו ביומיים האחרונים מכיוון חברת דירוג האשראי מוד'יס והמוסדות הפיננסיים מהמובילים בעולם סטנלי מורגן וסיטי בנק הן חמורות. הכלכלנים פונים למשקיעים ובאופן מפורש מזהירים אותם מהשקעות במדינה שמאבדת את אופייה הדמוקרטי. במדינה שהולכת לכיוון הזה לא מומלץ להשקיע כספים בעסקים ובחברות.
גם בארץ האזהרות הולכות וגוברות, ואתמול פירסם מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב באופן נדיר הודעה שאומרת בעצם הכל: הרפורמה המשפטית מסוכנת במיוחד שכן היא עלולה להוביל למשבר פיננסי חמור. וכאשר מנכ"ל בורסה מכריז כך – אין צורך בשום פירושים. המצב לא עומד להיות פשוט.
עם זאת, חברת הדירוג הבינלאומית פיץ' לא מתכוונת להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל בעוד כשבועיים, כאשר תפרסם דוח מיוחד. אבל יש להיזהר מאופטימיות יתרה – החברה תתייחס בחומרה לתחילת קידום הרפורמה המשפטית שלא בהסכמה רחבה, עם אישורו השבוע של החוק לביטול עילת הסבירות. כלכלני החברה נפגשו בימים האחרונים בארץ עם בכירי שר האוצר ובנק ישראל וגורמים בכירים במשק, בתחומי הפיננסיים, הייצור ושוק העבודה, והתרשמו מהדאגה בקרב חלק מהגורמים, מהרעת נתוני המשק הישראלי עקב קידום החקיקה. הדוח צפוי לכן לכלול אזהרה לגבי פגיעה במשק בעתיד, אם תימשך חקיקה שלא בהסכמה, אולם דירוג האשראי לא יופחת כאמור וגם תחזית הדירוג לא תיפגע ככל הנראה בשלב הנוכחי.
אז מה עושים ואיך יוצאים מהמפולת הזו? אין ברירה אלא לחדול מעיסוק אובססיבי בהמשך החקיקה של הרפורמה החד־צדדית. אם הרפורמה לא תיעצר, הממשלה לא תוכל לבלום את התרסקות השקל, קריסת הבורסה, הורדת דירוג האשראי של ישראל וכתוצאה מכך עליות ריבית יעיקו על כל המשק, ובעיקר על האזרחים שגם ככה קורסים תחת הנטל הכלכלי.
התוצאה לכל אלו עלולה להיות עגומה: עלייה נוספת בהחזרי המשכנתאות ופגיעה קשה בעסקים שעלולה להוביל לפשיטות רגל וסגירת אלפי חנויות, בתי עסק וגם חברות. המצב הזה יוביל אותנו למסלול ישיר שבו ממדי האבטלה יזנקו. לא, אנחנו לא מציעים להוציא מכאן כספים לחו"ל או לרוץ ולמכור מניות. מה שצריך לעשות זה לשכנע את הממשלה לסגת מתוכניותיה לחוקק חד־צדדית עוד ועוד מסעיפי הרפורמה המשפטית ולפעול מיידית להרגעת המשק תוך מאבק ביוקר המחיה ועידוד התעשייה, המסחר והתיירות בישראל.
הידברות היא הפתרון היחיד | יובל קרני
המערכת הפוליטית מגיעה לסיום כנס הקיץ ולקראת פגרה ארוכה של חודשיים מותשת, חבולה, מסוכסכת ועם מוניטין ציבורי שחוק ושלילי. החקיקה ביום שני השבוע הביאה את הכנסת לשפל שלא זכור כמותו מאז קום המדינה.
אם להאמין להצהרות של ראש הממשלה נתניהו ובכירים בליכוד – המטרה בכנס החורף של הכנסת תהיה להגיע להסכמות רחבות עם האופוזיציה. "נתניהו לא רוצה שמה שהיה כאן בחודשים האחרונים יחזור על עצמו בכנס הבא", אמר בכיר בליכוד. נתניהו עצמו פירסם אתמול הודעת פיוס, לכאורה. דף המסרים שלו הגיע גם לחברי מפלגתו שהתחילו לפמפם מסר דומה.
נתניהו קורא להידברות אחרי שהחוק לביטול עילת הסבירות כבר אושר בכנסת, אבל באופוזיציה לא מוכנים לדבר על חוק שכבר עבר – והמשבר במערכת הפוליטית נותר בעינו. נכון לסגירת גיליון זה, אין שום שיח או הידברות בין הצדדים. בכנסת הסתובבו אתמול ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה וכולם הרגישו שהפסידו. עכשיו השלב של ללקק את הפצעים.
האם יש פתרון פוליטי למשבר? נתניהו היה שמח להיפטר מהשוליים הקיצוניים בממשלתו ולהכניס את בני גנץ לממשלה. גורמים בליכוד אף טענו כי ראש הממשלה יהיה מוכן לשלם את המחיר ולגנוז את הרפורמה המשפטית. במקרה כזה ליריב לוין כבר לא תהיה תמיכה פוליטית של איתמר בן גביר ושמחה רוטמן, שאיימו בפירוק הממשלה אם החוק לא יעבור. ציר לוין־רוטמן־בן גביר הניע את החקיקה בקואליציה למורת רוחם של רבים בליכוד. אבל האופציה הזאת כמעט ולא קיימת. בכל שיחה, אפילו פרטית, גנץ טוען בתוקף כי לא ייכנס שוב לממשלת נתניהו.
נותרנו עם הפתרון האחרון אולי. פשרה והידברות. גם הסיכוי לכך אינו גבוה, בעיקר בגלל חוסר האמון בין המחנות. חוקים אנטי דמוקרטיים ופרסונליים (חוק טבריה, כדוגמא) עברו בכנס האחרון של הכנסת ובן גביר הבהיר בציניות מרושעת כי ביטול עילת הסבירות היא רק ההתחלה ("הסיפתח של הסלטים"). באופוזיציה דורשים שנה וחצי של הקפאת החקיקה; בליכוד מוכנים לכמה חודשים ספורים. הפערים גדולים אבל כדי למנוע את חורבן הבית ייתכן כי זה יהיה הפתרון היחיד שאפשר להעלות על הדעת.
אמש החל צום תשעה באב. הזדמנות בלתי חוזרת אולי למי שמאמין בחשבון נפש כדי לעצור, לחשוב, להירגע ולהסתכל על הצד השני. רגע לפני שממשיכים להוביל את מדינת ישראל על פי תהום.
