בהתחשב בזיכרון הלאומי, שמתחבר למחלוקת הקשה בתולדות המדינה, נדמה שהיום כולנו צריכים לבקש סליחה ומחילה. אנחנו זקוקים לנשימה קצת יותר ארוכה. זה קשה, משום שאנחנו בטוחים שאנחנו צודקים. איש לשיטתו. בוודאי שצודקים. אבל גם טועים.
וגם מגזימים. וגם מביישים. וגם אומרים דברים שבימים רגועים יותר כנראה לא היינו אומרים. ובלהט הוויכוח זה רק הולך והופך לשנאת אחים.
אין סימטריה, משום שסימטריה שנואה על כל הצדדים למחלוקת. אבל היום, לפחות היום, אנחנו כן זקוקים לסימטריה. זו לא בושה לומר סליחה. זו לא בושה להודות בטעות. ומדוע שאדבר באחרים? גם עבדכם הנאמן, בלהט הוויכוח הציבורי, אמר וכתב דברים מיותרים ונמהרים. יש בתוכנו גם מלאכים. מורידי להבות. מגיני אסמים. אלה שהמכנה המשותף עדיין יקר להם וחשוב להם. הלוואי שירבו.
אנחנו זקוקים להרבה חילי טרופרים, מכל הצדדים. העתיד של כולנו היה נראה הרבה יותר ורוד.
ודווקא אלה שאינם שייכים למחלקת המלאכים, אלה שלשונם משתלחת, יעשו טוב לכולנו אם יורידו את גובה הלהבות. אחד מאלה שבדרך כלל מדליקים מדורות ומרבים מחלוקות, כתב אתמול: "ערב תשעה באב אני מבקש להביע סליחה ומחילה כלפי כל מי שנפגע מדברים קשים ומעליבים שיצאו מפי בתקופה סוערת וקשה זו. אני תקווה שכולנו נחזור להיות עם מלוכד לטובת מדינת ישראל ואזרחיה כולם. אין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת - צה״ל של כולנו, הכלכלה של כולנו, המדינה של כולנו. הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום". וואוו. הזהו ברדוגו? הרי השתלחותו אומנותו.
ומיד נפל עליו החשד, ומיד הגיעו התגובות, שמדובר בתרגיל יחסי ציבור. אלא ששני דברים צריך לומר. ראשית, "הוי דן כל אדם לכף זכות". ושנית - "מתוך שלא לשמה בא לשמה". יורשה לי להודות שהיו לי ויכוחים בלי סוף עם ברדוגו. לא תמיד על אש נמוכה.
וכי מה? האם אדחה יד מושטת? קל מאוד לקבל יד מושטת ממי שלא הרגיז ולא השתלח ולא השמיץ. המבחן הוא דווקא עם מי שכן עשה את כל אלה. והנה, כאשר הדברים הללו נכתבים כאשר גורם רציני במחאה מכנה את ראש הממשלה "הרודן החולה". למה? זה יפתור את הבעיה?. זה ירסן את המחלוקת? אפשר להיאבק נגד חקיקה דורסנית. צריך להיאבק. אבל מי שאומר "שמאלנים בוגדים" או "הרודן החולה" רק מוסיף שמן למדורה.
נכון, המבחן הוא לא היום, בתשעה באב. המבחן של ברדוגו, ושל כל מי שבכל זאת מוכן להנמיך להבות, ואפילו לבקש סליחה ומחילה, יהיה בימים הבאים. האם הסליחה תהיה מופע קצר מועד, או שאולי, רק אולי, נצליח לקיים מחלוקת עניינית? ברדוגו עשה צעד אחד. עכשיו מתבקשים אלה שכתבו "הרודן החולה" לעשות את הצעד המתבקש ולמחוק את הביטוי האומלל. זה לא יפגע בטענות שלהם. להפך. דברי חכמים בנחת נשמעים. ואם לא היום, כאשר אנחנו מציינים את החורבן, אז מתי?
