בניגוד לאופטימיות שגילו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ, שטענו כי "כשהאבק ישקע יתגלה שכלכלת ישראל חזקה" ‑ נראה כי בסוכנויות דירוג האשראי בעולם מסרבים להתרשם. אחרי שהבינו כי לא נרשמה הסכמה רחבה על החוק לביטול עילת הסבירות, הגיעה גם התגובה. והיא מדאיגה.
אחרי הדוח החריג של מודי'ס, גם סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P מצטרפת לאזהרות המשקיעים מאי־הוודאות הכלכלית סביב המהפכה המשפטית בישראל: בדוח שפירסמה אמש, החברה מתריעה כי המחלוקת המתמשכת מגבירה את אי־הוודאות והסיכון לפגיעה בצמיחה הכלכלית במדינה. הסוכנות מציינת כי הקיטוב הפנימי בישראל צפוי להחריף בעקבות מה שהיא מגדירה כ"אישור החלק הראשון של הרפורמה המשפטית". לדבריהם, "הרפורמה השנויה במחלוקת גרמה למחאות ציבוריות גדולות, ולדעתנו, אם הממשלה תמשיך לחוקק את הרפורמה ללא הסכמות עם האופוזיציה, זה עלול להחריף עוד יותר את העימות הפנימי בישראל ולהכביד על הצמיחה הכלכלית בטווח הבינוני".
בטווח הקצר, בסוכנות צופים שאי־הוודאות הפוליטית המתמשכת ביחד עם הביצועים הכלכליים החלשים יותר שנרשמים בישראל בהשוואה לאירופה וארה"ב ‑ תוביל למדיניות מוניטרית הדוקה יותר בארץ, מה שיאט את הצמיחה הכלכלית ל־1.5% ב־2023 מ־6.5% בשנת 2022.
עוד מפרטים בסוכנות כי עדיין יש סיכוי שגם שאר הרפורמה תעבור בהמשך, ושהיא כוללת השפעה גדולה יותר של הממשלה על מינויי שופטים תוך הגבלת הביקורת של בית המשפט העליון על חוקים שעברו בכנסת.
ביום שלישי חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס פירסמה דוח דומה למשקיעים, שהזהיר גם הוא מפני השקעות בישראל. בחודש אפריל הורידה מודי'ס את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב".
ובינתיים: הריבית באירופה עולה בעוד 0.25% והאירו שובר שיאים - גם מול השקל.
גם בגזרה המשפטית סוערת. שלושה שופטי עליון ידונו בעתירות שהוגשו בעקבות סירובו של שר המשפטים לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. מדוברות בתי המשפט נמסר אתמול כי השופטים ענת ברון, דוד מינץ ויוסף אלרון ידונו בעתירות, בדיון שייערך ב־7 בספטמבר. בספטמבר יתקיים דיון גם בעתירות שהוגשו נגד החוק לביטול עילת הסבירות. אתמול נכנס החוק לתוקף, אחרי שבג"ץ החליט כי לא יעכב את המהלך ולא נתן צו ביניים בנושא.
ב-12 בספטמבר צפוי דיון טעון נוסף בבג"ץ, בעתירות שמבקשות לפסול את נתניהו מכהונתו כראש הממשלה. הדיון הזה ייערך בהרכב של שלושה שופטים, בהם הנשיאה אסתר חיות שתפרוש באוקטובר הקרוב. בשבוע הבא, ב־3 באוגוסט, חיות תעמוד גם בראש הרכב שידון בעתירות נגד חוק הנבצרות. הרכב השופטים בדיון נגד חוק עילת הסבירות טרם נקבע.
בכך לא הסתיימו אתגרי הקואליציה: דווקא לאחר שעבר החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת הצליחו ח"כים בליכוד וביהדות התורה לעורר סערה פוליטית ואפילו להביך את עצמם. זה התחיל עם חוק יסוד של יהדות התורה "לימוד תורה" שמשווה את מעמדם של בחורי הישיבות לחיילי צה"ל בשירות סדיר. החוק עורר סערה באופוזיציה וביקורת מתוך הקואליציה והליכוד נאלץ לסגת ולהכחיש כי החוק יקודם בכנסת הבאה.
אתמול זה היה עם החוק הנפיץ לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשל שעל פי גורמים פוליטיים נועד לשרת את ראש הממשלה נתניהו. גם הפעם נאלץ הליכוד להכחיש כי הוא מתכוון לקדם את החוק השנוי במחלוקת. אתמול הודיע ח"כ אלי דלל, שהגיש את הצעת החוק, כי הוא מושך אותה לאלתר.
מקורות בכירים בקואליציה מעריכים שראש הממשלה בנימין נתניהו אינו רוצה להניע בשלב זה את המהלך לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. על פי המקורות, נתניהו מבין שכל כרסום גלוי בסמכויות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה יוליד גילויי מחאה כבדים, כולל ברחובות.
ההערכה היא שהנושא יועלה שוב בסתיו, לאחר שנתניהו ושר המשפטים יריב לוין יבחנו את היתכנותו. באשר לשר המשפטים יריב לוין, הוא לא עוסק בשלב זה בנושא, ומקורביו אמרו כי זה נושא כבד משקל הדורש בחינה.
מהצד השני, אותת ח"כ דוד ביטן כי הוא בעד פשרות, וכי בליכוד "לא יאפשרו יותר שאדם אחד יקבע את שקורה", ברמיזה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר המשפטים יריב לוין. "הנושא של עילת הסבירות זה לא המלחמה החשובה, אין בזה שום דבר", אמר. "בית המשפט ימצא דרך לעקוף אותה".
