השלכות ביטול עילת הסבירות, החוק הראשון שעבר במסגרת המהפכה המשפטית, נותנות אותותיהן גם בתחום ביטוחי האשראי. על רקע חוסר היציבות שנוצר בכלכלה הישראלית והעלייה ברמת הסיכון, החברות שמתמחות בביטוח ספקים מפני אי־תשלום של לקוחות שנקלעו לחדלות פירעון או לקשיים כלכליים עבור סחורה שסופקה להם, נערכות להעלאת מחירי הביטוח, בדגש על תחום המזון והקמעונאות.
תחום המזון על הכוונת
לממון נודע כי "קופאס בי.די.אי", חברת בת של קופאס העולמית, תידרכה לקוחות מקומיים מתחום המזון על עלייה צפויה בפרמיית ביטוח האשראי שלה.
לקוח של החברה אמר ל"ממון" כי כבר קיבל התרעה על התייקרות צפויה בפרמיית הביטוח בעסקאות חדשות, כאמור בעקבות עליית הסיכון ואי־הוודאות במשק הישראלי.
המשמעות היא לא רק תוספת עלויות לספק, אלא גם קושי גובר לחברות ולרשתות מזון קטנות ובינוניות מול ספקים, שיהיו כעת זהירים יותר מפני לקיחת סיכונים. מקופאס סירבו להגיב לדברים.
עלייה בסיכון
גם בחברת בססח, המובילה בתחומה בארץ, המצב דומה. המנכ"לית עדי נוב אמרה לממון: "יש עלייה ברמת הסיכון בכלכלה הישראלית וברמת אי־הוודאות. סיכון עבורנו פירושו - מהו הסיכוי שחברות ישראליות או בחו"ל, שצריכות לשלם לספקים שלהן עבור סחורה או שירותים שקיבלו, לא יוכלו לעשות זאת. יש עלייה של 20% במקרי פשיטות הרגל, ועל פי ההערכות שלנו המחצית השנייה של השנה תהיה עוד פחות טובה והאחוז יהיה גבוה יותר. אנשים מודאגים ועקב כך הנטייה של כולנו היא להוציא פחות".
לדברי נוב, "מתחילת השנה נרשמה אצלנו ירידה בביקושים לביטוחים בשוק הקמעונאות, סימן לכלכלה שמתקררת. אם בשנה שעברה ספקים רצו להגדיל מכירות לקמעונאים ובהתאם לכך גברו הביקושים שלהם להגדלת מסגרות ביטוח האשראי, כעת יש קיטון ביחס לתקופה מקבילה".
נוב ממשיכה ושופכת אור על המצב התחום: "כמו בסוגי ביטוחים אחרים שהתייקרו בעקבות הגידול בסיכון, למשל העלייה במחירי ביטוחי הרכב על רקע הזינוק בשיעורי הגניבות, גם אנחנו מגיבים להרעה במצב. המחיר יתעדכן, אבל כל מקרה לגופו ולא כמדיניות גורפת. בחצי השנה האחרונה ביצענו עבודה מעמיקה - סימנו חברות שנשענו על מינוף גבוה או חברות בענף המזון שקשה להן להעלות מחירים ללקוח, כמו מסעדות וגופים מוסדיים (בתי מלון, בתי חולים, מוסדות חינוך וארגונים) - עליהם אנחנו מסתכלים כעת יותר בזהירות.
גם חברות הייטק
"כמו כן, לראשונה אנחנו רואים גידול של עשרות אחוזים בבקשות לביטוח אשראי מצד חברות טכנולוגיה וסטארטאפים צעירים יחסית, שיש להם כבר מוצר ומכירות, שמתקשים כעת לגייס הון מחו"ל או מהבנקים. מדובר בעלייה דרמטית, אלו חברות שלא השתמשו עד כה במוצרים מורכבים כמו ביטוח אשראי. עכשיו חברה שצריכה לממן הון חוזר (ימי אשראי שהיא נותנת ללקוחות) מגיעות אלינו, כי הבנק, שיודע שאם הלקוח לא ישלם בססח תשלם במקומו, מוכן להקדים לחברה מבוטחת מימון שוטף על חשבון תשלומים עתידיים שיתקבלו מהלקוחות. אני מדברת על פעילות של מיליארדי שקלים".
