בלי להעליב, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא ציינתם אתמול את "יום הטיגריס הבינלאומי" בכשכושי זנב וצביעת פסים על גופכם, אבל מדובר בבעל חיים שנמצא בסכנת הכחדה וארגוני בעלי החיים שוברים את הראש כיצד להצילו.
הטיגריס חי בלעדית באסיה, מסיביר שבצפון ועד הודו בדרום, ומספריו הולכים וקטנים כמעט בכל האזורים. על פי הערכות, אוכלוסיית הטיגריסים בעולם הצטמצמה ב־95% לאורך המאה האחרונה, בעיקר בגלל פיתוח עירוני שדחק את הטיגריסים משטחי הציד שלהם, ההתחממות הגלובלית שצימצמה מקורות מזון, וכמובן ציד בלתי חוקי.
בניגוד למגמה העולמית, בממלכה האסייתית המסוגרת בהוטן - שנמצאת בהרי ההימלאיה - הגיעו להישג יוצא דופן: מפקד רשמי של רשויות הממלכה העלה כי אוכלוסיית הטיגריסים זינקה בשנים האחרונות. לפי הממצאים, בשטח הממלכה - שגדולה פי 1.5 ממדינת ישראל - יש כיום 131 טיגריסים, זינוק של יותר מ־27% לעומת המספר שנתגלה במפקד הטיגריסים הקודם, אשר נעשה ב־2015.
החוקרים מצאו אתרי הזדווגות ורבייה של טיגריסים בגבהים שונים של הממלכה, מהעמקים ועד ראשי ההרים, מה שלטענתם "מצביע על החוזק של אוכלוסיית הטיגריסים המקומית ומהווה אינדיקציה לאקו־סיסטם מאוד בריא".
אז מה הסוד הבהוטני? מדובר כמובן במדינה נדירה במובנים רבים: אוכלוסייה של פחות ממיליון איש, דגש חזק על ערכי הדת הבודהיסטית ושימור התרבות, תנאים דרקוניים לכניסת תיירים ודחייה כמעט מוחלטת של הכלכלה המערבית.
