1. זהו זה, הפגרה הסתיימה באופן רשמי. כולם יודעים ששריקת הפתיחה האמיתית היא בגביע הטוטו, ולמרות שמעטים יודו בכך - מדובר במשחקים חשובים מאוד שעלולים להשפיע על איך תיראה הליגה. שם נזרעים הזרעים שיצמיחו את העונה בליגת העל. הזרים שלא יקבלו קרדיט עכשיו כנראה לא יישארו. התקפה שנראית עכשיו תקועה לא תשתחרר לפתע באוקטובר, ומאמן שבא לשחק על 0:0 בגביע הטוטו יעשה זאת גם בליגה. קבוצות שיפסידו יגידו שיש להן סבלנות, וזה יהיה כמובן שקר (כשהקבוצה תידרדר לתחתית, גורמים יגידו בעילום שם "ראינו את זה כבר בגביע הטוטו"). הלחץ מתחיל עכשיו, אין אפילו אדם אחד בכדורגל הישראלי שלוקח את תוצאות גביע הטוטו בקלות.
2. הקבוצות שפתחו בסוף השבוע את העונה הן הקבוצות הכי חשובות לליגה, כי הן מה שמכונה "הבטן" שלה. בשנים האחרונות אין בליגת העל אמצע חזק וזה רע לכדורגל. ליגה בה שתיים או שלוש קבוצות שרצות לאליפות ודורסות כל מה שזז היא ליגה משעממת, אפילו אם מאבק האליפות צמוד. הרבה קבוצות עשו בקיץ רכש נאה (הפועל ת"א, הפועל חיפה ואפילו העולות החדשות מפ"ת) והתפילה שלי היא שהן לא יסתפקו בלהשיג את "הכרטיס לפלייאוף העליון" (זה לא כרטיס לליגת האלופות) אלא ישאפו גבוה יותר, הן יכולות לעשות הרבה צרות לשלישייה הראשונה. ואם הכל ממש יתחבר, אז אפילו לסיים את העונה עם תואר. העונה הכי כיפית בעשור האחרון הייתה לדעתי 2017/18, שבה בית"ר ירושלים והפועל חיפה הפתיעו והצליחו לרוץ בצמרת עם מכבי ת"א והפועל באר־שבע. הפערים הכלכליים נותרו גדולים, אבל לליגת העל עדיין נותר הפוטנציאל להיות ליגה משוגעת, אם היא רק תאמין בעצמה.
3. אנחנו עדים לחילופי דורות בשוק המאמנים, הרבה קבוצות הלכו על פרצופים חדשים, וזה דבר טוב. המאמנים של העשור האחרון היו מומחים בעלי שם עולמי לסחיטת תיקו והצגתו כהישג. צריך לקוות, אפילו להתפלל, שהמאמנים שקיבלו את ההזדמנות יביאו גם גישה אחרת. לא עוד תוצאות תיקו משעממות, לא עוד מערכים הגנתיים, אלא מאמנים שמאמינים בדבר המאוד בסיסי של להניע כדור ולנסות לכבוש שער כדי לנצח. תהיו אמיצים, תראו איך זה עזר בעונה שעברה לזיו אריה והפועל ירושלים. תיזכרו איך ברק בכר הצליח בתחילת דרכו עם קריית־שמונה, הוא הגיע לכוכב האדום בלגרד בזכות העובדה שהוא מאמן סופר־התקפי.
4. המינהלת וההתאחדות עשו שני דברים טובים בקיץ: ההחלטה הראשונה היא לא להגדיל את מספר הזרים בליגה, כי באמת אין בזה שום צורך וזה לא יסייע אפילו לגדולות. הדבר השני הבאמת מרשים היה ניהול טקס ההנפה באלוף האלופים שהיה מהיר וזריז, ולא לקח שעות ארוכות כמו שאנחנו רגילים. אמנם המסקנה הזאת הגיעה אחרי הביזיון בגמר הגביע, אבל טוב שיש מישהו שמסיק מסקנות. נקווה שכך זה יהיה גם להבא. השאלה הבוערת (תרתי משמע) היא איך יטפלו בנגע האבוקות, עדיין יש פה אוהדים שרוצים לשרוף את הכדורגל.
5. הקבוצות שפתחו בסוף השבוע את העונה הן הקבוצות הכי חשובות לליגה, כי הן מה שמכונה "הבטן" שלה. בשנים האחרונות אין בליגת העל אמצע חזק וזה רע לכדורגל. ליגה בה שתיים או שלוש קבוצות שרצות לאליפות ודורסות כל מה שזז היא ליגה משעממת, אפילו אם מאבק האליפות צמוד
