"מה הורג אותנו" – זה היה שמו של אחד הפאנלים בוועידה, שאמור היה להתמקד במדע, אך בשל הנסיבות המיוחדות במדינה עסק גם במצב הרפואה הישראלית בהיבטים רחבים יותר.
בפאנל, בהנחיית אדיר ינקו, השתתפו ד"ר אלכס לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל; פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל; פרופ' דרור דיקר, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל בבי"ח השרון ויו"ר החברה לחקר וטיפול במחלקת ההשמנה; פרופ' ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבילינסון; ואביתר סמולסקי מהקרן לתמיכה וליווי חולים נרקוטיים.
כשנשאל האם הרופאים נכנסו עמוק מדי לזירה הפוליטית, ענה פרופ' חגי לוין: "התפקיד שלנו זה להגן על המטופלים ועל היכולת שלנו לתת רפואה שוויונית ואיכותית. אנחנו רואים קולות בתוך הממשלה שקוראים להפלות בין מטופלים. מי שמכניס פוליטיזציה למערכת הבריאות זאת הממשלה הנוכחית, שגם לא עושה את מה שצריך כדי לצמצם פערים. אנחנו נלחמים כדי להגן על המערכת, כדי לשמור עליה מקצועית".
ד"ר אלכס לוין הזהיר: "אנחנו בהסתדרות הרפואית סבורים שהחקיקה שעברה בשבוע שעבר עלולה לפגוע במערכת הבריאות, ליצור מצב של החלטות לא ענייניות ומינויים בעייתיים. אני מבין את הרופאים שמאיימים לעזוב, אבל אנחנו נעשה כל מאמץ שהם יישארו בארץ. לאבד רופא זה דבר שפוגע מאוד בכל המערכת".
פרופ' בשארה הוסיף: "אנחנו כבר במצב שחסרים לנו רופאים, חסרים תקנים, וכל רופא מומחה עם ותק ועם ניסיון שיעזוב – זה הפסד גדול לכולנו".
פרופ' דיקר הסביר כי "המילה 'רילוקיישן' פשוט הסבה את תשומת הלב לבעייתיות שכבר קיימת במערכת הבריאות. למצוא רופאים בכירים שיעבדו במחלקות הפנימיות של בתי החולים הציבוריים – זה גם ככה משימה כמעט בלתי אפשרית. כל רופא שעובד היום במערכת הבריאות הציבורית הישראלית הוא בחזקת מתנדב בגלל השכר והתנאים הגרועים. אנחנו מאמינים שאנחנו שליחי ציבור, ולכן אנחנו עושים את זה".
ומה עוד יהרוג אותנו – חוץ ממחסור ברופאים. סמולסקי ציין כי בישראל יש כמיליון בני אדם שמכורים למשככי כאבים וכדורי שינה. חברי הפאנל ציינו גם כי יש מחסור אדיר בכוח אדם בטיפות חלב; ביטול המס על המשקאות הממותקים גרם ל"קידום" סוכרת ועוד מחלות שמקצרות חיים, ואם יבטלו את סימון המזונות, הדבר הזה יתעצם; וגם להתאשפז זה לא בריא: כ־6,000 בני אדם מתים מדי שנה מזיהומים שחדרו לגופם בבתי החולים הציבוריים.
