השבוע גברה הביקורת בקרב חוגים מסוימים על הבחירה של ראש הממשלה להתראיין לרשתות זרות באנגלית, זאת בזמן שהוא כמעט ולא מתראיין בתקשורת הישראלית.
את הציפייה והקריאה לנתניהו לבוא ולהתראיין כל הזמן, תחת כל עץ רענן, ניתן לייחס למציאות אחרת ועולם טכנולוגי אחר, שבו הבמות והאמצעים שתיווכו לציבור את המסרים של הפוליטיקאים היו רק אמצעי התקשורת המסורתיים - עיתון, טלוויזיה ורדיו. פעם היינו מחכים ל־17:00 לצפות ב"ערב חדש" ול־20:00 ל"חדשות". היום אנו חיים במציאות שבה כל אחד יכול לתווך את המסרים שלו לבדו מבלי לחכות לראיון ברשות השידור. בעבר מנהיגים, ולא משנה אם הם ראשי ממשלה או ראשי עיריות, היו מתראיינים כי זו הייתה הדרך היחידה לתווך לציבור את המסרים. ואז הופיעו הרשתות החברתיות.
חשבון הטוויטר של נתניהו הוא הפופולרי ביותר בישראל. הוא משתמש בו כדי לדבר עם הציבור לא פעם בחצי שנה דרך ראיון לעיתון או פעם בחודש דרך הרדיו, אלא מספר פעמים ביום. כל אזרח ישראלי יכול לדעת מה נתניהו חושב על ידי כניסה לחשבון הטיקטוק, הפייסבוק או הטוויטר שלו. עד כדי כך הפך הטוויטר של נתניהו לאמצעי להעברת מסרים, שלעיתים אם הוא לא מצייץ על נושא מסוים שעל סדר היום - זה כבר הופך לידיעה בפני עצמה. השימוש שהוא עושה ברשתות החברתיות, כמובן, אינו שונה מזה של מנהיגים אחרים בעולם. אז למה בכל זאת הוא בוחר כן להתראיין בארה"ב?
אולי משום ששם יש לו פלטפורמה שאין לו בארץ, ובזמן שהחשבון שלו פופולרי בארץ, בארצות־הברית יש פלטפורמות שעדיין חזקות יותר מחשבון הטוויטר של בנימין נתניהו. ואף שהעיתונאי שואל אותו לא מעט שאלות בקונטקסט של הציבור האמריקאי והמנהיגים האמריקאים, נתניהו יודע שכל אמירה שלו באנגלית שרלוונטית לקהל הישראלי - תגיע גם אליו.
אז למה כלי התקשורת בישראל כל כך מכורים לזה שנתניהו ידבר איתם? לא מפני שהם חושבים על הציבור, אלא מפני שהם חושבים על עצמם. הערך של כלי התקשורת ירד בגלל הרשתות, והציבור יודע שלא פעם מוכרים לו תפיסות עולם ולאו דווקא חדשות. כמו כן לא פעם המראיינים מנהלים ראיון כשמעליהם עננת התגובות - לא על תוכן הראיון, אלא אם המראיין היה נחמד מדי או תוקפן מדי. הדבר היחיד הזכור לרוב הישראלים מהראיון של נתניהו אצל יונית לוי, לא באשמתה, הוא שלוי העזה לצחקק. וכשזה המצב, לנתניהו עצמו אין אינטרס להחזיר כלי תקשורת לימיהם הגדולים - והוא גם לא צריך אותם.
ולצד ההבנה שהעולם השתנה והראיון המסורתי אינו רלוונטי יותר להעברת מסרים, בכל זאת יש פה גם עניין מדיני. לנתניהו יש גם אינטרס להתראיין באנגלית כי ככה הוא מעביר מסרים לא רק לציבור האמריקאי אלא גם לבית הלבן. בימים שבהם המחאה מתנהלת באנגלית (שלטים באנגלית, סרטונים של מיקה אלמוג, יוזמות של אהוד אולמרט), יש צורך להוציא החוצה גם מסרים אחרים. יש דברים שרוצים להעביר לביידן ואי־אפשר לעשות אותם דרך הטוויטר - ועבור אלו, רשתות הטלוויזיה האמריקאיות עדיין רלוונטיות.
