לפני חודש בדיוק הודיע מפקד מחוז תל־אביב במשטרה עמי אשד על התפטרותו מהארגון, והתייחס לדרישות שהופנו אליו מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להפעיל יד קשה נגד המשתתפים בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית. "יכולנו לפנות את איילון תוך דקות במחיר של שבירת ראשים וריסוק עצמות... יכולנו למלא את המיון באיכילוב בסוף כל הפגנה", הוסיף.
התמונות שצולמו בהפגנות האחרונות כביכול מוכיחות את צדקתו. בן גביר עצמו היה מרוצה מהאלימות של שוטרי היס"מ בתל־אביב והתגאה ש"המדיניות שלי מחלחלת". אלא שבמקביל טוענים אנשי המחאה כי המחלקה לחקירות שוטרים, שומרת הסף המרכזית בפני אלימות שוטרים, נוהגת ברפיסות ופסיביות ולמעשה בורחת מהמגרש.
"כל סיפור ניתן להציג בשני נרטיבים", אומר עו"ד רונן יצחק, המשנה למנהלת המחלקה לחקירות שוטרים בתגובה לטענות. "אחד שמח"ש גוררת רגליים ולא עושה דבר – זה לא נכון. אנחנו לא קבלני הרשעות ולא קבלני חקירות. השיקולים שלנו מקצועיים. הנרטיב השני הוא שמח"ש מגישה מדי יום תיקים לבית המשפט נגד שוטרים שעושים שימוש בכוח שניתן להם. בחלק מהמקרים מדובר בקצינים ואפילו קצינים בכירים. קל מאוד להיגרר אחרי אמירות כגון: מח"ש חלשה או לא נשכנית. אנחנו, כמו תמיד, ממשיכים לפעול על פי הדין ועל פי הכללים המשפטיים. אנחנו לא נרתעים מלפתוח בחקירות".
אבל יש ירידה בכמות התיקים הפליליים שמח"ש פותחת נגד שוטרים, וביתר שאת נגד קצינים בכירים.
"אנחנו לא סופרים גולגולות. במקום שבו היו תופעות גם בקרב בכירים, למשל הטרדות מיניות, נלחמנו בהן. אם יש חשד סביר לעבירה פלילית של שוטר אנחנו עושים הכל – תרגילי חקירה וגם האזנות סתר לשוטרים. אין שום קצין ושום שוטר שעשו לו הנחת סלב".
סרטון זה לא הכל
על פרטי התיק בעל הפרופיל הציבורי הגבוה ביותר המתנהל בימים אלה – חקירת החשד לאלימות כלפי מפגינים שהפעיל סנ"צ יאיר חנונה, מפקד יס"מ דן – עו"ד יצחק מנוע מלדבר. אבל בכל זאת הוא מנסה להסביר את מה שמצטייר כאוזלת יד של מח"ש.
סנ"צ חנונה זומן לחקירה אצלכם רק שבוע לאחר האירועים על איילון. זה לא גרירת רגליים שמאפשרת לחשודים לתאם גרסאות?
"חקירה פלילית עוסקת בדיני נפשות. הפרמטר של מהירות החקירה הוא חשוב, אבל לא הכי חשוב. לעיתים החיפזון עלול לחבל בחקירה. בחקירת מח"ש, מכיוון שכל שוטר מחויב לכתוב דוח פעולה מיד בסמוך לאירוע, יש בידינו כבר את גרסתו הראשונה. אי־אפשר לשנות את הדוח הזה. לכן יש חשיבות לאיסוף ראיות, כמו מצלמות גוף של שוטרים, צילומים של מצלמות אבטחה, ובראש ובראשונה לקבל את גרסת המתלוננים לאירוע – לפני שמזמנים לחקירה. לעיתים בחקירת מח"ש ככל שנמהר לחקור את החשוד כדי לסמן וי, הדבר עלול להביא לידי כך שנצטרך לחקור את אותו שוטר שלוש או ארבע פעמים".
גם אזרחים נחקרים שלוש, ארבע פעמים ואפילו יותר. גם המפגין אמיתי עבודי, בן ה־18 שהגיש תלונה נגד חנונה על אלימות, נחקר כבר שלוש פעמים במשטרה. מה ההבדל?
"זה לא מעיד על איכות החקירה ורק מעלה טענות נגד הגוף החוקר. יש מקרים שבהם המתלוננים מתראיינים בתקשורת ולא מגיעים למח"ש גם אחרי שאנחנו מזמינים אותם. היה חשוב לעבות את התיק. לאסוף את כל הראיות. לפעמים תמונה עלולה להטעות, סרטון זה לא חזות הכל, וגם גרסה לא מלמדת על הכל. מה שנראה לציבור פשוט או ברור כשמש הוא לא תמיד כך. בתי משפט סורקים במסרקות ברזל כל תיק".
לעומתכם, משטרת ישראל והמשטרה הצבאית מזמנים לחקירות באופן מהיר יותר. מה הם לא מבינים שאתם כן?
"בתיקים מהסוג הזה של ההפגנות יש לא מעט שוטרים באירוע, עשרות ואפילו מאות, שצריך לעבור על כל דוחות הפעולה שלהם ומצלמות הגוף. צריכים לבדוק תיעודים נוספים, את הקלטות הקשר, סרטונים ברשתות החברתיות ועדי ראייה שאנחנו צריכים לקבל את גרסתם. פרק זמן של שבוע הוא לא פרק זמן ארוך בכלל. הוא פרק זמן קצר".
מה דעתך על עשרות לוחמי היס"מ שהגיעו לתמוך בסנ"צ חנונה מחוץ למשרדי מח"ש?
"מח"ש מתמקדת בחקירה יסודית. אנחנו אטומים לרעשים מבחוץ. יחד עם זאת אני מניח שפיקוד המשטרה ייתן את דעתו על מה שקרה שלשום בתל־אביב מחוץ למח"ש. כולנו מניחים שהעבודה בתל־אביב לא הסתיימה ושהפשע בת"א לא מוגר, ככה ששוטרי יס"מ ת"א לא היו אמורים להיות חסרי מעש. ועוד ניתן להניח שלא כל מי שהיה במפגן הזה דיווח על יום חופש שבו הוא יכול להרשות לעצמו לעשות ככל העולה על נפשו".
רפ"ק מאיר סוויסה נחקר אצלכם בחודש מארס השנה לאחר שתועד משליך רימוני הלם לעבר מפגינים, כמעט חצי שנה אחרי ועדיין לא קיבלתם החלטה בתיק שעל פניו לא דורש חקירה מורכבת. זו לא גרירת רגליים? ואיזה אפקט יש לחקירה שלכם אם הוא ממשיך לעבוד בשטח בכל הפגנה מאז?
"מבלי להיכנס לתיק שתלוי ועומד, עם סיום החקירה התיק מועבר לאגף הפרקליטות. גזרנו על עצמנו בהנחיות פנימיות סד זמנים של סיום טיפול בתיק עד חצי שנה מהרגע שהוא מגיע לפרקליטות מח"ש. צריך לעבור על כל החומרים ביסודיות, להסתכל בזכוכית מגדלת. מדובר בתהליך לא פשוט. התיק מצוי כעת על שולחן הפרקליטות של מח"ש ומטופל".
יש הרגשה שהמשטרה לא ממש סופרת את מח"ש, אין הרתעה ממח"ש.
"אנחנו שומעים ביקורת הפוכה, שאנחנו קשים מדי עם השוטרים ושאנחנו מחמירים. המבחן לא צריך להיות מה אומרים בתקשורת או מה אומרים האזרחים. המבחן האמיתי הוא לאורך שנים".
האג'נדה של המבקרים
בעקבות דוח מבקר המדינה החריף שפורסם בחודש מאי הודיע משרד המשפטים על "מינוי צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים". הדוח כלל ממצאים חמורים על טיפול מערכתי כושל בתלונות נגד שוטרים, שמביא בין השאר לסגירת אלפי תיקים ללא טיפול".
בעקבות דוח שהיה עוד בשנת 2017 עשינו מגוון פעולות לשיפור", אומר יצחק. "צימצמנו את זמני הטיפול בתיקים לפרק זמן של חצי שנה לטיפול בתיק. אין לזה אח ורע בפרקליטויות אחרות. שיפרנו את השירות לאזרח, הקמנו מוקד טלפוני לפניות של אזרחים, פתחנו את האפשרות להגיש תלונה מקוונת שמנגישה את מח"ש לציבור".
אז איך אתה מסביר את האחוזים הנמוכים של כתבי האישום שמח"ש מגישים לעומת שנים קודמות?
"הסטטיסטיקה עלולה להטעות. האם אתה לוקח בחשבון כתבי אישום משמעתיים? האם אתה לוקח בחשבון את אחוזי מיצוי החקירה? לא כל חקירה מסתיימת בכתב אישום. אנחנו לא נמדדים רק על כמות כתבי האישום שאנחנו מגישים. לעיתים חשוב לא פחות מלהגיש כתב אישום זה לבצע חקירה, לסגור את התיק ולהגיד לשוטרים, פעלתם כדין".
למה אתם לא אקטיביים? למה לא שולחים אנשי מח"ש סמויים לשטח שיתעדו את פעילות השוטרים?
"פותחים בחקירה במקום שבו יש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. לצאת להפגנות ולחפש שוטרים שעדיין אין לנו חשד שהם ביצעו עבירה פלילית, זה לא על פי חוק. המסר לציבור ולמשטרת ישראל לא יכול להיות שמהרגע שהשוטר יוצא מהבית ומגיע להפגנה, בכוונתו לבצע עבירה פלילית. בסוף השוטרים קמים בבוקר ועושים למען מדינת ישראל. נקודת המוצא היא שהמשטרה פועלת על פי חוק. ככל שמתברר בדיעבד שיש חשד לביצוע עבירה, אז אנחנו נכנסים לחקירה".
איך אתה עונה על הטענות נגד ראשת היחידה, קרן בר־מנחם, שהיא חסרת ניסיון מבצעי והובילה את מח"ש לפסיביות?
"אנחנו מודעים לתופעה שבה לשעברים מתראיינים חדשות לבקרים ומשמיעים בקורת. תמיד צריך לבחון מה האג'נדה שלא פעם מובילה לטענות מופרכות לחלוטין. יש לה ניסיון רב עם תיקי ארגון פשיעה ותיקים מורכבים פי כמה מתיקי מח"ש. מנסים לנגח באופן אישי על בסיס טענות מופרכות".
