בשבוע שבו יצאה הכנסת לפגרה, עברה הזירה אל בית המשפט העליון כדי שיתמודד עם החקיקות שבישלה לו הכנסת. בתחילת השבוע דן בג"ץ בחוק טבריה. החוק נפסל לבחירות המוניציפליות הקרובות פה אחד, עם המלצה חמה של השופט סולברג למתמודד שייסוג בו מכוונתו, בשל היותו חוק פרסונלי שנועד לאפשר למקורבו (המתכחש בנחרצות לקרבה הזו) של דרעי להתמודד. אתמול שב בג"ץ כדי לדון בחוק הנבצרות בפני ההרכב הכי מנוסה של הנשיאה חיות והשופטים פוגלמן ועמית.
אפשר לתמצת את הוויכוח שעל סדר היום בשתי סוגיות: האם יכול להיות שראש הממשלה לא יכבד את פסיקת בג"ץ בהנחה שהוא יפסול את פסקת הנבצרות, והאם ייתכן שבית המשפט העליון יפסול חוק יסוד, מה שלא קרה עד כה מעולם.
את התשובה לסוגייה הראשונה, האם ראש הממשלה יכבד את פסיקת בג"ץ, קיבלנו השבוע בראיונות של נתניהו לתקשורת (אלא מה) הזרה. בכולם התחמק נתניהו מלתת תשובה. כל הדיבורים על פיוס והידברות וכל ז'אנר ה"אחים אנחנו", שאימצו שופרותיו מהליכוד, נמחקו בבת אחת. לא פיוס ולא הידברות, אלא מסך עשן להמשך ההתקדמות באותו נתיב חקיקה חד־צדדי.
נתניהו יכול היה להגיד באותם ראיונות שהוא יכבד את פסק הדין. העיתונות הזרה כבר ידעה לא מעט הבטחות של ראש הממשלה שלא מולאו. אבל נתניהו בחר להתחמק. הסיבה להתחמקות לא נועדה לאוזני המראיין או צופיו. היא נועדה להרתיע את בג"ץ ולרמוז לו שאם לא יפסוק כפי שמצופה ממנו - הוא עשוי לפגוש את פסקת ההתגברות במורד הדרך.
היה מי שנזכר השבוע באופן שבו הגיב מנחם בגין לפסיקת בג"ץ אלון מורה, כשבית המשפט פסק על העתקת היישוב בניגוד למדיניות הליכוד. לשכת בגין הציגה לפניו טיוטה עם הודעה לתקשורת, שבה נכתב שראש הממשלה החליט לכבד את פסקת בג"ץ.
בגין רתח. מה זה "החליט לכבד", הוא זעם. יש בכלל אפשרות שראש הממשלה לא יכבד את פסיקת בג"ץ?
גם בקביעה על אי־פסילה של חוקי יסוד יש הרבה שקר וגלגול עיניים. נכון שבג"ץ לא פסל אף פעם חוק יסוד, אבל בעבר הוא דן בחוקי יסוד ובכך בעצם לקח על עצמו את האופציה לפסול. למשל, בחוק הלאום. ואכן, השופטים קבעו אתמול שבית המשפט מוסמך לפסול חוקי יסוד. ואסור גם לשכוח שהסיבה שהגענו לזה נובעת מזילות וקלות הדעת שמפגינה הקואליציה ביחס לחוקי יסוד. כל דבר שרוצים לחוקק קובעים שזה חוק יסוד, כדי לטעון שבג"ץ לא יכול לפסול. גם חוק הנבצרות לא נכתב כחוק יסוד, אלא כסעיף בחוק יסוד: הממשלה, והסיבה שחוקקו אותו עכשיו עם כל פרטי הפרטים שבו בעצם נאמרה אתמול.
חברי הכנסת הסתערו מאיזה חשש מדומה ומדומיין וכך נולד החוק הזה, אמר השופט פוגלמן. והחשש המדומה והמדומיין הזה, הוא הפרנויה של נתניהו, שחושד שהמערכת המשפטית תשלח אותו לנבצרות בכוח.
בשבוע שעבר נכתב כאן, איך נעשה שימוש לרעה בפלטפורמה של חוקי יסוד לחקיקה שאין מקומה שם, עם הרבה חורים שלא ניתנים ליישום. זה הוכח ביום שבו הותקן קוצב לב בליבו של נתניהו, ובגלל החורים בחוק הנבצרות - ישראל נותרה במשך שעה ועשרים דקות ללא ראש ממשלה. ולהזיה הזאת, שנועדה להשקיט את חרדותיו של נתניהו, קוראים חוק יסוד. בדיוק כמו שכשיש בעיה עם חוק הגיוס, ממציאים חוק יסוד: לימודי תורה. או כשרוצים להחזיר את דרעי לממשלה, מחוקקים את חוק יסוד דרעי 1 ו־2.
אבל מה אנחנו מלינים על הזילות שעושה הקואליציה בחוקי יסוד, כשלנגד עינינו נעשית זילות של המשטרה, עם סימנים מטרידים לקריסתה. מה שראינו ביום רביעי היה מעין פרזנטציה לתפנית שעוברת המשטרה תחת שרביטו של השר לביטחון לאומי, שתחילתה באלימות של שוטרים ושינוי מדיניות של שימוש בכוח ונכונות להשתמש באמצעים חריפים יותר לפיזור הפגנות, ועד לתמונתם ההזויה של איתמר וחנמאל במדי מג"ב. אם עד לרגע זה הדרגים המקצועיים בבנק ישראל, באוצר, בזרועות הביטחון, משרד המשפטים והחברות הממשלתיות עמדו בפרץ מול הניסיונות לפוליטיזציה של הממשלה - הרי שעם קריסת המשטרה נראה שלא לעולם חוסן. השאלה עכשיו היא האם המשטרה תמשיך להיות משטרת ישראל, או תהפוך למשטרת חנמאל.
"הבמאי הטוב ביותר לא היה מצליח לביים את המחזה 'רקוויאם למשטרת ישראל' והשמאי הטוב ביותר לא יצליח לאמוד את אובדן הערך והנזקים שנגרמו למשטרת ישראל בחצי השנה האחרונה", אמר השבוע מפכ"ל המשטרה לשעבר, משה קראדי.
קראדי מאמין שיום רביעי יירשם כיום המביש ביותר בתולדות משטרת ישראל, כשהשר בן גביר, בסיוע המפכ"ל, השלים את השתלטותו על אחד המבצרים החשובים של שלטון החוק. "השר, שמכריז כי מדיניותו למידת הכוח הנדרש לפיזור הפגנות חלחלה למשטרה", אמר, "יודע שכבר מזמן היא שוטפת את המשטרה ועתידה להטביעה".
קראדי התייחס לאירוע שבו נצפו "ספק שוטרים, ספק מפגינים, ספק תומכים במפקדם", מול משרדי החקירות של מח"ש כשהם לבושים במדי משטרה. אחר־כך המחזה נדד למדבר יהודה, שם, לדברי קראדי, "צפינו בטקס חנופה צפון קוראני בו מטמא פיקוד המשטרה את מדי מג"ב כשהוא מלביש בהן עבריין מורשע ויעד לשעבר של החטיבה היהודית של השב"כ".
וכאילו זה לא מספיק, המשיך קראדי, "צפינו באספת בחירות של השר בן גביר במתקן משטרתי בתל־אביב, במהלכה משוחח השר עם שוטרים שחלקם עדיין נחקרים במח"ש, וכל זה בשיתוף פעולה מלא של פיקוד המשטרה". קראדי, שנשמע מזועזע מחוויות יומו, ציטט באוזניי מדברי בן גוריון: "הצבא הוא בטחון המדינה - המשטרה כבודה". "מה קרה לכבוד", שאל קראדי בצער.
