”הלכתי להכין קפה, וכשחזרתי אחרי 20 דקות ראיתי שמעניקים עזרה רפואית למישהי. מאחר שאני אח במקצועי, ביקשתי לסייע - וגיליתי שמדובר בדליה. הייתי בהלם" – כך מתאר עבד פדילה את הרגעים הקשים שבהם איבד את אשתו.
זה לא היה אמור לקרות. "יצאתי יחד עם אשתי לבלות בחוף השרון בהרצליה", הוא מספר, "ישבנו ודיברנו והכול היה טוב ויפה. לא באנו לים כדי להיכנס אליו, אלא רק כדי לשבת שם. עוד לא ברור לי מה קרה שם. אולי היא לקתה בליבה".
ד"ר דליה פדילה הייתה האישה הערבייה הראשונה שייסדה רשת חינוך: רשת "קיו סקולס" ללימודי אנגלית ופיתוח אנושי. היא כיהנה גם כראש מכללת אלקאסימי להנדסה ומדע בבקה אל־גרביה. פדילה אף הייתה אחד המייסדים ושימשה כמנכ"לית שותפה בארגון "עתידנא", הפועל בקרב בני נוער ערבים במטרה לסייע להם להשתלב בחברה הישראלית, וכדי לבנות שותפות יהודית־ערבית - כולל עם יהודים מהצד הימני של המפה הפוליטית. בנובמבר אשתקד הוענק לה עיטור הנשיא. בדברי ההסבר לתואר נכתב כי היא "תרמה לקידום חינוך איכותי בחברה הערבית באמצעות הקמת מוסדות חינוך וניהול פרויקטים שמטרתם לחנך דור של בני נוער וצעירים. היא פיתחה דיאלוג בין תרבויות וקשרים בין מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל".
אל סוכת האבלים מגיעים רבים מתושבי רהט והסביבה. עבד מספר כי כל החברה הערבית הכירה את דליה. "היא תרמה המון, על חשבון זמנה היקר", הוא אומר, "היא הייתה אמורה לפתוח השנה בית ספר פרטי חדש, ולצערי היא מתה לפני שהצליחה להגשים עוד חלום".
מוחמד שוקו אבו אלהיג'א, ראש מטה חברה ערבית במפלגת "יש עתיד", הכיר את דליה במסגרת עבודתה במכללת אלקאסימי, והשניים שיתפו מאז פעולה בכל מיני מיזמים חינוכיים בארץ ובחו"ל וב־2019 הקימו ביחד את "עתידנא". "רק לפני יומיים דיברנו על חשיבות רשת בתי הספר החדשה שהיא עמדה להקים", סיפר, "היא הייתה מנהיגה מקצועית, מחוללת שינוי, יוצרת משמעות, אינטליגנטית, אישה שהייתה לי אישית מודל לחיקוי. בכל דיון היא דיברה על שיפור מצבה של החברה הערבית, בדגש על הרמה החינוכית. אפילו בתקופות של משבר היא הייתה הדמות שעודדה אותנו להרים את הראש ולהמשיך בדרך השינוי החברתי והערכי. היא השאירה חלל מנהיגותי. כולנו הפסדנו אותה, גם החברה הערבית וגם החברה הישראלית. נהיה חייבים להמשיך את הדרך שלה, לזכרה".
הורים שהכירו את ד"ר פדילה ואת פועלה סיפרו כי "היא הייתה אישה נהדרת וחכמה. ילדינו התקדמו בזכות כל הפרויקטים שהובילה. הילדים חיכו בשקיקה לדברים החדשים שהיא הביאה. לא נמצא מישהו שיכול להחליף את פדילה. היא הייתה מהממת בעבודתה והילדים היו קשורים אליה, אהבו אותה מאוד".
