קשה לחשוב על דיון פחות רלוונטי מהשאלה אם ראש הממשלה הוא "נגרר" או "גורר". בשלב זה של מפעל חייו הפוליטי, בנימין נתניהו הוא כמו אחת הדמויות האלה בסרטי הקומיקס, שרצו לשמור או להוסיף כוח בכל מחיר, גם אם זה כולל את פתיחת שערי הגיהינום והתמודדות עם כל מה שייצא מתוכם. זו הייתה ונותרה המשמעות של שותפות הגורל עם האגפים הכי קיצוניים בימין, אלה שרק פינטזו על דריסת רגל בשערי הכנסת, משרדי הממשלה וקודש הקודשים של הביטחון הלאומי, ועכשיו הם מסתובבים בכל המקומות הללו עם גופייה, מכנסיים קצרים וכפכפים, כי זה מה שהם: בעלי הבית.
נתניהו, חשוב לציין, לא פעל לבד: עזרו לו סביבתו הקרובה, שהלכה והתאהבה במודל ההונגרי והטורקי; האגף הרדיקלי בליכוד, שמוכן להתחכך בכל מי שיבטיח מלחמת חורמה בשומרי הסף; מנהלי טלוויזיה ציניקנים; משפיעני תקשורת דמגוגים; ואיך אפשר בלי שוחרי הטוב, אלה שחשבו שהשר איתמר בן גביר "יתבגר" ועכשיו מכים בעוצמה (יהודית!) על החזה. וכולם, ממש כמו הסנדק בברית שיורקת בפרצופו של החזון הציוני, חתמו ויתור על היכולת לבלום את התופעה כשעוד היה ניתן וכעת כבר לא.
כי עכשיו יש לדמות כמו בן גביר, שנמלטה לצמרת רק מתוקף הדמוקרטיה שהוא מתאווה לחסל, את מה שכל פירומן כמוהו מייחל לו: מחסן של מציתי זיפו מהודרים, שאותם הוא יכול לחלק לאנשיו והם מוזמנים להעביר הלאה, למחוזות ההפקר שהציבור ממילא מדחיק את קיומם. ואם תצא מזה הצתה (מה חשבתם שייצא? קולה?), כמו הגידול באירועי הטרור היהודי בגדה המערבית (ולפי ראש השב"כ, זה רק הסלטים), אז מה יקרה? השר "לביטחון לאומי" תמיד יכול לאיים לזרוק את הזיפו האישי שלו על כל קצין שחולם להיות מפכ"ל.
והנה, אתמול בן גביר כבר קרא להעניק צל"ש למתנחל שהרג פלסטיני בתקרית החמורה בבורקה. כמו חגיגת הגיבוי הנואלת לשוטרים שחשודים בהכאת מפגינים, זה בטח מאוד עוזר לרשויות לאזור אומץ, להגיע לחקר האמת ולפרסם תוצאה שגם תזכה לאמון הציבור, זה שראה לפני פחות משבוע את בן גביר ועוזרו הבכיר, חנמאל דורפמן, עוד אחד שהשב"כ ודאי שמח לראות לאן הוא הגיע בחיים, מקבלים מדים במסגרת הפיכת מג"ב (משמר הגבול) למב"ג (משטרת בן גביר).
ח"כ לימור סון הר מלך מאותה מפלגה, הוסיפה להשוות בגאווה בין המתנחל היורה ובין הסייר האמיץ ששילם בחייו כדי להציל חיי אדם בתל-אביב. אחד העצורים בפרשה היה הדובר שלה. יש להזכיר שהיא חברה בוועדת חוץ וביטחון, קרי חשופה לחומרים מסווגים. ולחשוב על הדרמה שהתחוללה בימין, כשעוזרת של ח"כ רם בן ברק תועדה בצילום עם אנשים מפוקפקים. וכל זה מגיע בשיאו של קמפיין ארסי וחסר בושה נגד אלוף פיקוד מרכז. כן, אותו קצין בכיר שנדרש לבצע או לא לבצע פעולות בשטחים, באופן שמקדם את היום שבו לוחמים וקצינים יישפטו בהאג, רק כדי להשביע את רצונם, שממילא אף פעם לא בא וגם לא יבוא על סיפוקו.
לפני כארבע שנים, עמית סגל כינה את מפלגת בל"ד "ארגון תומך טרור עם מימון מפלגות" וגם "ארגון טרור עם מימון מפלגות". בעקבות תביעה שהוגשה נגדו הוא פרסם הבהרה לפיה "בל"ד אינה ארגון טרור או ארגון תומך טרור מבחינה משפטית וחוקית וכך קבע בית המשפט העליון". כיוון שהרושם הוא שבן גביר אוהב בתי משפט יותר מאשר, נגיד, לטפל בפשיעה במגזר הערבי, החתום מעלה שמח להכריז שגם עוצמה יהודית אינה ארגון טרור או ארגון תומך טרור מבחינה משפטית וחוקית וכך קבע בית המשפט העליון. האמת? אפשר רק להצטער שזה המצב.
