נציב תלונות הציבור על השופטים, אורי שהם, דחה תלונה שהוגשה נגד השופטים במשפט נתניהו בעקבות הפגישה שבה הבהירו כי הפרקליטות תתקשה להוכיח שוחד בתיק 4000. לדברי הנציב, השופטים שללו את הטענות שהם נרתעים מניהול המשפט - והסבירו גם את האמירה על הצורך בסיום המשפט "לטובת המדינה".
לפי הנציב, השופטים הבהירו כי הדברים אודות הצורך בסיום המשפט הוא "לטובת המדינה", נאמרו "ללא קשר לאופן סיום המשפט וללא קשר לתוצאת המשפט, והם לא נאמרו ביחס להסדר טיעון. כוונת הדברים גם לא הייתה לעסוק בדיון ציבורי או פוליטי. הדברים כוונו רק לצורך לסיים את המשפט". בעניין זה, הזכירו השופטים כי ההליך מתנהל באינטנסיביות גבוהה זה זמן ניכר, ואף כי מהלכים שונים עשויים להביא לקיצור ההליך".
בנוסף, מסרו השופטים כמצוטט בהחלטה, כי "לכל אורך ניהולו של התיק הם מקפידים על איפוק ועל ניטרליות. הם נזהרים מהתבטאויות הנוגעות להערכת עדות או ראיה המובאת בפניהם, וזאת גם נוכח רגישותו הממשית של ההליך. בה בעת, הם סברו, לאחר שיקול דעת והתלבטות לא מעטים, כי בצומת הנוכחי ראוי לחלוק עם הצדדים את הערכתם את מצב התיק ביחס לעבירת השוחד שבאישום הראשון, ובעניין זה בלבד".
הנציב הדגיש כי "השופטים כינו כ'חסרת בסיס' את הטענה שלפיה בית המשפט נרתע מניהול המשפט".
השופטים גם הבהירו שהאמירה מתייחסת לסעיף השוחד בלבד, ללא קשר לסעיפים האחרים שבהם מואשם נתניהו - מרמה והפרת אמונים. הנציב הבהיר בהחלטתו כי בית המשפט רשאי להציג לצדדים את הסיכונים והסיכויים בתיק שנידון בפניו בשים לב לשלב שבו נמצא ההליך, "כל עוד אין הוא קובע מסמרות אלא משמיע את דבריו בזהירות ותוך הסתייגות, כי בהבעת דעתו אין משום קביעה סופית ונחרצת".
מאחר שהפגישה התקיימה לפי הנציב "בשלב מתקדם של ההליך", לאחר שהעידו שלושת עדי המדינה ועוד עדים רבים נוספים, השופטים היו רשאים להתייחס לחולשות בכתב האישום. "הדבר אף רצוי מבחינת שיקולים של יעילות דיונית", נכתב. לפי הנציב, "השופטים דחו מכל וכל את הטענה בדבר גיבוש דעה מוקדמת לטובת ההגנה בסוגיה המרכזית, ללא הבטחת האיזון המתבקש בין הצדדים".
