מדובר בתת־ז'אנר שהיה מאוד פופולרי באייטיז וקצת בניינטיז: רוצים לנסות להביא לידיעת הקהל המערבי סכסוך סבוך או טרגדיה איומה בעולם השלישי? בבקשה: תציבו כוכב לבן מסוקס בתור עיתונאי בעורף האויב, ויש לכם דרמה פוליטית בועטת שזוכה באוסקרים, פלוס קהל בניו־יורק, לונדון וישראל שמתוודע לזוועות שעליהן ריפרף בעיתון, במדינות כמו קמבודיה ("שדות הקטל"), אינדונזיה ("שנה בצל הסכנה", שם מל גיבסון הצעיר הוא העיתונאי המצפוניסט) או בוסניה ("ברוכים הבאים לסרייבו").
היום הסרטים האלה כבר לא באופנה, כי קצת מביך לראות סרט שמתמקד בגיבור הלבן וניסיונו לשכב עם עמיתה למקצוע בהוסטל מיוזע ומלא היתושים, בין הפיצוצים והזוועות שבהם המקומיים מאבדים את בתיהם, רכושם וחייהם. מצד שני, כמה סרטים עלילתיים והוליוודיים עוד טורחים בכלל להגיע לעולם השלישי מחוץ לסרטי קומיקס ומדינות מומצאות כמו ווקאנדה?
מישהו זוכר בכלל סרט מערבי שניסה בעשור פלוס האחרון להתמודד עם האביב הערבי? המלחמה באוקראינה? תלאות ההגירה מאפריקה? הסרט היחיד שהציג עלילה על עיתונאית לבנה שנהרגה על אדמת סוריה ("מלחמה פרטית" על עלילות מארי קולווין, העיתונאית בעלת הרטייה שנהרגה בהפצצה של אסד בחומס ב־2012) נכשל כישלון חרוץ וזכה ללעג בדיוק מהטעם הפוליטיקלי קורקט הזה: איך אתם מעזים להתמקד בגיבורה הבלונדינית האחת מניו־יורק במקום במיליוני הסוריות שסבלו לא פחות. נו, וכמה סרטים כאלה בדיוק על סוריות היו או יהיו?
המודעות שלנו כיום לבעייתיות של קלישאת "המושיע הלבן" היא חרב פיפיות, שגזרה כליה על סוג מסוים שלם של סרטים - בעייתיים, דידקטיים, לא שלמים, בעלי נקודת עיוורון לגזענות שנגדה הם מטיפים - אבל כאלו שלפחות ניסו לעורר מודעות. קצת כמו העיתונאים עצמם, שלא תמיד אוהבים להיות בפרונט של הסיפור שהם מציגים, אבל לפעמים אין ברירה. זה יותר "סקסי". ויש כאלה, צריך להודות ביושר, שנהנים מתשומת הלב ומהפיכתם ל"סיפור" - או דוחפים לכך בכוח. נרקיסיסטים לא חסרים במקצוע הזה.
הדברים קצת יותר מאוזנים בקולנוע התיעודי, שהוא תעשייה שממילא מלאה בעיתונאים ועיתונאיות לשעבר ששמחים להרחיב את הכתבות המגזיניות שלהם לסרטים באורך מלא, לזכות בעוד קצת תהילה ואולי גם אוסקר. הקהל מקצה לזה קשב מסויים, בעיקר בפסטיבלי "דוקאביב" למיניהם - אבל גם בז'אנר הזה, חייבים לומר, מלחמות וצרות רחוקות קצת יצאו מהאופנה. נניח יחסית לקולנוע אקולוגי, סרטי וסדרות דוקו־פשע שמנסים לפתור רצח ועל הדרך להפוך את יוצריהם לגיבורים, או סרטים שבכלל מאתגרים את עצם היכולת שלנו להגיע לאמת. ובמצב הזה, מה הפלא שפחות ופחות אנשים מודעים לעולם ולחדשות שקורות רחוק מהם, שפחות אכפת להם, ומסתגרים בבועת המציאות הקטנה שלהם? יוחזרו לאלתר העיתונאים הסקסיים לקדמת המסך. לפחות נלמד משהו בדרך.
