לא הייתי טוב בבית הספר, לא התחברתי כל כך למסגרת וגם לא ראיתי חשיבות בלימודים. עם זאת, תמיד התעניינתי במתמטיקה ובמחשבים. כשרציתי להתקבל להשכלה גבוהה, היה לי מאוד קשה. לבסוף הצלחתי להיכנס לאוניברסיטה העברית, שם אני לומד כיום. הלכתי לאולפן כדי ללמוד עברית. זה לקח ממני הרבה כסף והרבה זמן. כל השבוע למדתי, ובסופי שבוע הייתי צריך לעבוד.
כעת אני מבין ש
הלימודים מעניקים הרבה אפשרויות. לא רק ללמוד את החומר עצמו, אלא גם להכיר תרבויות חדשות ואנשים עם רעיונות שונים. זה מפתח את המוח.
יש סביבי אנשים במצב כלכלי גרוע, וחשוב לי לעזור להם, לכוון אותם למלגות כדי שתהיה להם הזדמנות ללכת ללמוד, בכל מוסד אקדמי. אבא שלי, למשל, לא סיים בית ספר. כשאני שומע על אנשים שלא הולכים ללמוד זה ברור לי שזה ישפיע לרעה על חייהם. אני, לצערי, לא מצאתי מישהו שיעזור לי.
ההתעסקות בפוליטיקה זרה לי, אבל אני חושב שעצירת התקציבים תשפיע לרעה. ערבים ממזרח ירושלים, ואני ביניהם, משתלבים יותר באוניברסיטאות בשנים האחרונות, וזה בעזרת תמיכות, כמו מכינות למשל. בסופו של דבר, פחות סיוע יפחית את רמת ההשכלה בקרב תושבי מזרח ירושלים, יפחית את רמת החיים וגם אולי יגרום לעלייה בפשיעה – כי אם כל הדרכים הלימודיות נסגרות אז פשוט הולכים בדרך הקלה, והגרועה יותר.
אני מתכוון להמשיך בלימודים עד הסוף, ואולי לעשות דוקטורט. אף פעם לא אוותר על הלימודים. לא יודע מה היה יכול לקרות אם לא הייתי מתחיל.
הכותב הוא סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי נתונים, נציג באגודת הסטודנטים ומתגורר בשכונת סילוואן במזרח ירושלים