"אני מצטער, חן. שמעתי את שלוש הנשימות אחרונות שלך בדיבורית בקו הפתוח, שמעתי אותן וזה לא יוצא לי מהאוזניים - אבל תדע שנקמנו את המוות שלך". כך נפרד אתמול סייר הביטחון העירוני (סל"ע) של עיריית תל־אביב משותפו חן אמיר, שנהרג בפיגוע הירי בשבת.
"כולנו אוהבים אותך, מעריכים אותך, כואבים ולא יודעים איך נמשיך בלעדייך, אין עליך מלך שלנו", המשיך שותפו של אמיר, שהגיע אתמול לזירת הפיגוע ושיחזר את האירוע בפני מפקד אגף סל"ע חנן פרץ. "הגענו לפה ברכיבה, וראינו בפינת מונטיפיורי ונחלת בנימין אדם חשוד עם תיק אפור שהתנהג בצורה מוזרה. הוא נמנע מליצור איתנו קשר עין וסובב את הראש כשעברנו וזה היה חשוד מאוד".
עוד סיפר כי אמר לשותפו שאותו אדם "נראה חשוד", ואמיר השיב לו "הוא באמת חשוד, בוא נסתובב אליו". לדבריו, "הסתובבנו אליו ביחד, חן על הכביש אני על המדרכה. חן הגיע ראשון ועלה עם האופנוע לחסום את הנתיב של המחבל. אני עומד מאחוריו עם האופנוע כשאני מזהה את המחבל שולף את האקדח מגבו ויורה בו".
"תוך כדי אני זורק את האופנוע ויורה כדור לעבר המחבל", המשיך שותפו של אמיר. "הוא הסתכל לכיווני, ניסה לירות עליי והתחיל לברוח. רדפתי אחריו תוך כדי שהוא מנסה לירות בי, המשכתי בירי עד שהוא נפל - וצעקתי שיעזרו לחבר שלי". הסייר הוסיף כי, "חן היה גיבור, היה המלך שלנו, הוא חסם בגופו את המחבל. אם הוא היה בא לו מול הפנים זה היה נראה אחרת ונגמר אחרת, אני בטוח. הוא בא לו מאחורה, שפל ונתעב".
תושבי השכונה הקימו פינת הנצחה מאולתרת על ספסל סמוך לזירת הירי, אתמול נוספו במקום זרי פרחים, מכתבים וציורים מילדי השכונה, והעוברים והשבים במקום מדליקים נרות לזכרו של אמיר. בשעות הצהריים הגיעו חבריו מיחידת האופנועים לחלוק לו כבוד אחרון, ואף אחד לא הצליח לעצור את הדמעות. הם עמדו מחובקים מול הספסל, נאחזו אחד בשני, הדליקו נר - ונפרדו מחברם.
מפקד האגף, חנן פרץ, אמר כי סל"ע חווה משבר שייקח זמן לשקם. לדבריו, "גם לגיבורים יש רגעי משבר. אבל אנחנו חזקים ויודעים לקום. גם הצוות, גם היחידה, האגף ומשטרת ישראל שאיתנו יד ביד. אנחנו עובדים כתף לכתף, מחזקים אחד את השני ומבינים שאין לנו מה לעשות - אם לא אנחנו לא יהיה מי שיעשה את זה ואני גאה באנשים שלי".
אחד מתושבי השכונה הגיע לחלוק כבוד לאמיר, וסיפר לשותפו כי ראה את האירוע מביתו הסמוך: "ראיתי הכול מהחלון, בירייה הראשונה ירדתי כבר למטה, ואתה רצת אחרי המחבל וצרחת לאלוהים, רעדת בכל הגוף וצעקת ‘אמבולנס! אמבולנס!’ ואז טל, השכנה שלי, ירדה וטיפלה בו. אתם הצלתם הרבה משפחות וכולנו חייבים לכם".
