נדמה שהצמרת הישראלית ממש מאוהבת באיום "להחזיר את לבנון לעידן האבן". אצל שר הביטחון הנוכחי זאת כבר ממש מנטרה, ובימים טרופים אלה אפשר לדמיין אותו מתרגל אותה בוקר וערב, בנשימות קצובות, בזמן שהמוח מתרוקן ממחשבות. אולי זה מה שמרגיע את יואב גלנט מול הדיווחים על הפגיעה בכשירות הצבא וגם הכרסום במה שמכונה "הלכידות", שזה שם יפה לחברה שמתפוררת כמו עוגייה בכוס תה.
גם אתמול התקשורת דיווחה בהרחבה על קיומו של הטקס "שר הביטחון במסר מאיים לחיזבאללה", למרות שהיו מי שידעו להסביר שהכותרת מטעה: חסן נסראללה הוא האדם האחרון על הפלנטה שזקוק למופע אבו־עלי כדי לשרוד את אוגוסט. למעשה, אם הרעיון של הסרטון היה "מסר מאיים לחיזבאללה", אז אין פה באמת חדשות בהגדרתן הבסיסית, כלומר דבר מה חדש: כאמור, את הרעיון (שלא לומר פנטזיה) של השבת לבנון ל"עידן האבן" (אגב, יש גם "עידן האבן הקדומה" אם מעוניינים לגוון) כבר שמענו.
הדגש על הברוטליות ("עידן האבן", "נשחוק כל מטר" וכו') כיסה על משפט הרבה יותר מטריד: "האויב צריך להבין שכאשר מדובר על ביטחון ישראל, כולנו מאוחדים". ובכן, אם "האויב צריך להבין" פרט שנחשב עד לאחרונה לטריוויאלי, הרי שמאגר הטילים של חיזבאללה הוא לא הבעיה היחידה. ולמרות זאת, במהדורה של חדשות "קשת", למשל, שנפתחה עם ההודאה של דובר צה"ל בכך שכבר עתה קיימת פגיעה בכשירות, אפילו לא הראו את החלק של ה"כולנו מאוחדים". גם הדיווח של ירון אברהם לאחר מכן התייחס רק לנסיבות של האיומים כלפי חוץ, כאילו שלא היה שם גם מאמץ כביר לשדר יציבות והחלטיות כלפי פנים.
וכשצופים ביעקב ברדוגו מפרשן בערוץ 14 את המתיחות בצפון – מתוקף היותו יעקב ברדוגו, כנראה – מתחוור עד כמה ה"כולנו מאוחדים" של גלנט הוא יותר כדור קלונקס מאשר מציאות עובדתית. בסגנונו הייחודי, שלא דורש עקרונות זניחים כמו ראיות או אפילו תזה קוהרנטית עם התחלה, אמצע וסוף, ברדוגו שפך תיאוריית קונספירציה שלמה ואף חובקת גלקסיה סביב הסכם הגז שנחתם בממשלה הקודמת. היו שם טענות חריפות ואישומים נוקבים שיכלו לפרנס שלושה מותחני ריגול מעולים, רק שרמת הביסוס שלהם הייתה פחותה אפילו מכישורי הרומבה של קובי מימון ב"רוקדים עם כוכבים".
אם זאת תפיסת המציאות של ברדוגו, ומתוך ההנחה הסבירה שהוא מייצג אוכלוסייה לא מבוטלת, אין דרך להתמודד איתה ולכן גם לא לבטוח בקונצנזוס שגלנט מתרברב בו. אולי הוא עוד יזכה להשיב את לבנון ל"עידן האבן", אבל מתחת למבטו האטום קיימת גם השלמה עם הדהירה של ישראל לעידן הלבנון.
בקטנה
הורדתה הזריזה של "שומרי הסף" תורמת פאנץ' נוסף למאגר הפדיחות הבלתי נדלה של "רשת", אבל זוהי גם הערת "עסק חי" למותג שהוא גאולה אבן־סער, שכן כידוע גם רצועת הבוקר בהובלתה רחוקה מלהיות הצלחה מסחררת. ובכלל יש לתהות, מה בעצם יצא למגישה המוכשרת והחריפה מעזיבת השידור הציבורי לטובת ערוץ שלא ידע, וכנראה שגם לא יידע, מה לעשות עם דמויות כמוה, ומנגד מה הרוויחה "רשת" מצירופה של טאלנטית מוכרת ומיומנת בתחום האקטואליה, אך נטולת קהל ועם חמאה של ניגוד אינטרסים על הראש.
