זו לא הפעם הראשונה ש”בוש”, שמוכרת בגלל שואבי האבק, המדיחים, המקררים ויתר מכשירי החשמל שהיא מוכרת, משתתפת בהפרת זכויות אדם. בימי הנאצים אלפי בני אדם הועסקו במפעל החברה בכפייה. הפעם, הפגיעה הקשה בזכויות אדם התרחשה מחוץ לאדמת גרמניה: התאגיד הגרמני מכר אלפי מצלמות רחוב למשטר האיראני, ואף סייע לכוחות הביטחון ולמשטרת הצניעות האיראנית בלימודן ובהפעלתן כדי לזהות פנים של מפגינים או נשים המתנגדות לעטות חיג'אב.
בתחקיר של רשת הטלוויזיה הגרמנית הציבורית הודתה "בוש" כי סיפקה 8,000 מצלמות למשטר האיראני ב־2018-2016, השנים שבהן הוסר חלקית האמברגו על איראן כחלק מהסכם הגרעין איתה. מלבד המצלמות עצמן, אנשי “בוש” העבירו סמינרים לבכירים איראניים על שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים באמצעותן. התאגיד התעקש שסמינרים כאלו מעולם לא התקיימו, אבל תאגיד השידור ARD הצליח להשיג תיעוד של קורס כזה ב־2017.
“אמנסטי אינטרנשיונל” דיווח שנשים הלכו ברחובות עם המצלמות ללא חיג'אב וקיבלו מסרון אזהרה לפני קנס לטלפון שלהן. "בוש" הכחישה שבמצלמות שנמכרו לאיראנים הותקנה גם תוכנה לזיהוי פנים.
גרמניה הייתה המדינה הראשונה שהחלה לסחור עם איראן לאחר הסרת ההגבלות בעקבות הסכם הגרעין עם איראן ב־2015, אבל גם אחת הראשונות להפסיק את הסחר בגלל האפשרות להחזרת הסנקציות.
מתנגדי המשטר באיראן הצליחו להרוס מצלמות רבות ולחשוף את התוכנה של "בוש". לדבריהם, ברגע שאחת המצלמות מזהה אנשים מתכנסים, היא מעדכנת מיידית את אנשי המשטר שדוהרים לפזר את ההפגנה: "כשנשים באיראן יועמדו לדין על כך שהן לבושות באופן לא צנוע, זה יקרה בעזרת טכנולוגיה שנוצרה בגרמניה", סיים הקריין את שידור התחקיר.
"לצערנו, מדובר בהמשך היסטוריה ארוכה של עזרה של גרמניה למשטר האייתוללות", אומרת לודאן באזארגן, מארגון זכויות אדם איראני־אמריקאי. אברהם קופר, דקאן מרכז שמעון ויזנטל בלוס־אנג'לס, הוסיף כי "חברת ‘בוש’ והממשלה הגרמנית צריכות להתבייש שהן לא עוצרות את זה".
