את חייהם של 20 פגועי הנפש ששמו קץ לחייהם בשנתיים האחרונות כבר לא יהיה ניתן להשיב, אך הרשויות בישראל יכולות לעשות הרבה יותר כדי למנוע את האובדן הבא – כשגם עשרות שנים של מלחמות עדיין לא הובילו לכך שהנושא הכואב הזה יהיה בראש סדר העדיפויות של המדינה. רפורמת "נפש אחת" הביאה איתה שינויים חיוביים, אך זו רק תחילת הדרך - יש עוד הרבה מה לעשות וחלק מהפעולות אפילו לא דורשות חקיקה. אלו הצעדים שיש לבצע עוד היום.
איתור קשיים כבר בשלב השירות
על צה"ל להציב קציני וקצינות נפגעים בכל חטיבה ובכל יחידה לוחמת, שיאתרו את המצוקה המתחוללת בליבם של החיילים עוד בשירותם הצבאי. כך, כל תקרית חריגה שייתקל בה חייל תהיה תחת בקרה ויהיה מי שידבר עימו כדי לבדוק אם משהו לא תקין אצלו ודורש טיפול וסיוע נפשי. לשם כך נדרש מעקב צמוד לאורך השירות ואחריו, מה שיוביל לאיתור מוקדם של פגועי הנפש, עוד לפני שהם יגיעו לקצה ויפנו לבד להליך ההכרה ולקבל טיפול.
הקצבת זמן מרבי להליך ההכרה
כיום משך הטיפול בכל בקשה יכול להגיע גם לשנה עד שמתקבלת החלטה בנוגע לאותו חייל משוחרר, מה שמציב אותו שוב מול הטראומה ויוצר תסכול רב מול מערכת שעדיין פועלת בשיטות מיושנות עם מיילים, פקסים והרבה בירוקרטיה. כמו כן כבר בזמן התהליך יש לקיים מיפוי של דרגת האובדנות כדי לתעדף את מי שיותר זקוק לעזרה ולקיים איתו מעקב צמוד. לדבריו של עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, ההליך צריך להימשך עד 120 יום. "ברגע שהבן אדם מוכר יהיה אפשר לעסוק רק בשיקום שלו ולסיים עם הבירוקרטיה והסחבת. זה משהו שיכול להציל חיים", הדגיש.
שיפור הרכב הוועדות הרפואיות
רבים מפגועי הנפש חוששים מהוועדות הרפואיות, וחלקם אף לא ניגשים להליך מהפחד להתייצב שוב מול אותו אירוע טראומטי. אחת הסיבות לכך היא גורמים בוועדה שמתנהלים בחוסר רגישות למצב שבו מגיעים הפונים. "נדרש מיפוי חדש של רופאי הוועדות, שיהיו רופאים חדשים, רגישים, שנמצאים בתוך הרפואה המודרנית ומבינים שאותם אנשים שמגיעים נמצאים בשלב הכי קשה בחיים שלהם. אף לוחם לא רוצה להיות פוסט־טראומי ולא רוצה להיות נכה - הוא רוצה שיתייחסו אליו בכבוד. לפעמים מספיק שרופא אומר בטון מסוים 'אוקיי, הבנתי, אתה יכול לעצור', וזה יכול להשפיע לחלוטין על החוויה של הבן אדם", מבהיר קלימן.
אמבולנס נפש לסיוע מיידי
אחד הפתרונות שעלו שוב ושוב בחודשים האחרונים הוא הקמת מערך חירום שמעניק סיוע מיידי לכל מי שנמצא במצוקה. במרחק של שיחת טלפון יגיע לבית של אותו פגוע נפש צוות שיסייע לו נפשית, שיכלול גם מנטורים שהם פגועי נפש בעצמם ומבינים את אותו אדם בצורה הטובה ביותר ויכולים אפילו להציל את חייו.
טיפול רוחבי בבקשות שנדחו
כ־30 אחוז מהבקשות של נפגעי נפש לאגף השיקום של משרד הביטחון נדחות בשל אי־עמידה בקריטריונים או היעדר המידע הנדרש על פי הנתונים מהשנתיים האחרונות. לכן ישנה אפשרות לייצר מנגנון שבו מיד עם הדחייה מצד משרד הביטחון, יקבל המבקש פנייה מביטוח לאומי, כך שיוכל לקבל סיוע כפגוע נפש גם אם אינו מוכר כנכה צה"ל. קלימן מספר כי מדובר במהלך חשוב שגם שוקלים באגף השיקום במשרד הביטחון: "זה כמו בן אדם שעומד בתור הלא נכון בבנק. צריך שיהיה סנכרון בין הגופים. ברגע שבאגף השיקום מבינים שהוא לא יוכל להיות מוכר אצלם, בביטוח לאומי חייבים לדעת מזה ולהגיש עזרה. עצם הדחייה יכולה להיות מאוד קשה כפי שראינו במקרה של בר כלף שהצית את עצמו למוות".
