באמצע החודש העיקרי בחופשת הקיץ של השנה, אוגוסט הלוהט, מצפה המערכת הכלכלית בישראל לשני דיווחים חשובים במיוחד. ביום שלישי, מחרתיים, יפורסמו מדד המחירים לצרכן לחודש יולי והשינויים במחירי הדירות למכירה ולהשכרה, ובשישי הקרוב צפויה חברת הדירוג פיץ' לפרסם את הדוח המיוחד שלה על כלכלת ישראל, שעל פי ההערכות יבקר בחריפות את הידרדרות הכלכלה הישראלית. גורמים בכירים במשק וגם בממשלה חוששים שהחברה עלולה גם להודיע כי בכוונתה להוריד בקרוב את דירוג האשראי של ישראל.
השבוע האחרון עמד בסימן הכרזתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי למרות הליכי החקיקה הנמשכים של הרפורמה המשפטית "מצב המשק הישראלי מצוין". ההכרזה עוררה ביקורת קשה על כך ששר האוצר מנותק ממה שקורה בארץ ומציג תמונה ורודה בעוד עננים שחורים הולכים ומתקדרים מעל למציאות הכלכלית בישראל. כדי לעזור לשר האוצר להתחבר למציאות הנה שלל נתונים שיבהירו עד כמה המצב הכלכלי של ישראל הורע בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד וכמה (הרבה) זה עלה לכל משק בית בישראל.
השקל נפגע קשה
שער הדולר היציג עלה עוד בשבוע האחרון, בין השאר על רקע החשש מדוח חמור של חברת פיץ' ובשל הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי שלב החקיקה הבא ברפורמה המשפטית יהיה הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ביום שישי נקבע שער הדולר על 3.72 שקל.
בדיוק לפני שנה, באמצע חודש אוגוסט אשתקד, היה שער הדולר בישראל 3.24 שקל, 48 אגורות פחות לדולר. המטבע האמריקאי קפץ בתוך שנה ב־15%. לפי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, לפחות 10% מהשיעור הזה נגרמו מהשפעת חקיקת הרפורמה המשפטית על כלכלת ישראל.
איך זה משפיע עלינו? המשמעות לאזרחים ברורה וקשה. הנה שתי דוגמאות: הוצאות משפחה ישראלית על מוצרי יבוא בחודש עלו לפחות ב־750 שקל, גם אם רכישות מוצרי היבוא (רוב המוצרים הנרכשים בישראל) הסתכמו ב־5,000 שקל בלבד בחודש (הממוצע גבוה בהרבה).
נסיעת משפחה ישראלית לחו"ל, שעולה בממוצע הנמוך כ־4,000 דולר לחמישה ימים בלבד, התייקרה בכ־2,000 שקל ומדובר בנסיעה קצרה ובהוצאות מתחת לממוצע למשפחה בת חמש נפשות (כרטיסי טיסה, מלון, שכירת רכב, מסעדות, קניות, ביטוח ועוד).
הריבית זינקה
ריבית בנק ישראל באמצע אוגוסט 2022 עמדה על שיעור של 1.25% וריבית הפריים הייתה 2.75%. באוגוסט 2023 שיעור ריבית בנק ישראל האמיר כבר ל־4.75% וריבית הפריים הגיעה ל־6.25%. הסיבות להעלאת הריבית היו ברורות: שיעור האינפלציה הגבוה וחשש בנק ישראל, כדברי בכיריו, מהשפעתה הרעה של החקיקה המשפטית על המשק הישראלי.
איך זה משפיע עלינו? הכלכלנים חישבו שההחזר החודשי הממוצע על הלוואת משכנתה עלה תוך שנה בלבד ביותר מ־1,000 שקל בחודש למשפחה, או 12,000 שקל בשנה. פגיעה קשה בהכנסה הפנויה של רבים ממשקי הבית בארץ.
החובות מתנפחים
בשנת 2022 הגיע העודף בתקציב לשיא חסר תקדים של יותר מ־30 מיליארד שקלים. שנה אחרי, וכל העודף הזה התפוגג. עדיין יש עודף קטן בקופה, משאריות השנה שעברה, אולם השנה כבר נוצר גם גירעון של 1% בתקציב הממשלה, קרוב לשיעור שצריך להיות בסוף השנה. אין כלל עוד ספק, לפי כל החישובים ומצב המשק, תוך ירידה בצריכה ובהשקעות, שהגירעון ילך ויגדל בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2023, כפי שמעריכים גם ראשי האגפים במשרד האוצר. ההאטה במשק מורגשת היטב ויש ירידה חדה בגביית מסים שאמורה להתחיל להדאיג את מי שאחרי על המערכת. אך הוא עדיין רואה הכל ורוד.
איך זה ישפיע עלינו? חרף הכחשות שר האוצר, לדברי בכירי המשרד, הגירעון ההולך וגדל בתקציב המדינה והירידה החדה בגביית המסים, יחייבו כבר בקרוב קיצוצים נוספים בתקציב המדינה, בנוסף על קיצוץ המיליארדים שכבר נעשה מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית, וגם העלאות מסים, שיהיו בעתיד הלא רחוק ככל הנראה בלתי נמנעות.
הפנסיות וקרנות ההשתלמות נפגעו
המצב בבורסה הישראלית, שם מושקעים רבים מכספי הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלנו, קשה. למרות התאוששותה מעט לאחרונה, זאת הבורסה המפגרת ביותר בשערים שלה מבין המדינות המפותחות בעולם. בעוד בורסות העולם רשמו בממוצע השנה כבר עליות נאות של יציאה מהמשבר בשיעור של כ־40% ברוב המדדים, בישראל השינוי הוא אפסי.
איך זה ישפיע עלינו? אחרי הירידות הרבות - ההתאוששות הקלה לא משיגה את ההפסדים והתוצאות הן שוב פגיעה קשה בנכסי אזרחי המדינה: קופות הגמל והפנסיה וקרנות ההשתלמות. במקום להתאושש מהמשבר ולרשום כעת רווחים נאים, כפי שקורה ברוב מדינות העולם, ממשיכה הבורסה בתל־אביב לפגר והמשקיעים (כולנו מושקעים בבורסה) רושמים עדיין הפסדים כספיים משמעותיים של אלפי ועשרות אלפי שקלים לעמיתים השנה.
בריחת כספים מישראל
גם אם המספרים המדויקים של משיכת כספי החברות לחו"ל לא ברורים וחלקם נסתרים, הרי שהערכות הבנקים הן שכ־7-5 מיליארד דולרים שאמורים היו להיכנס לישראל פשוט נותרו בבנקים בחו"ל. רק הסכום הזה מהווה כ־20 מיליארד שקל, שלא הגיעו לארץ במטבע זר, בגלל חקיקת הרפורמה המשפטית.
איך זה ישפיע עלינו? כספי משקיעים מחו"ל שנכנסים לישראל מביאים לכך שרמת החיים פה תעלה, שיוקר המחיה יקטן, שהשקל יתחזק ושחברות ההייטק יצמחו ויכניסו עוד מסים לכלכלת המדינה. בריחת כספים תגרום לתהליך הפוך ולפגיעה בכלכלה.
הדוח של פיץ'
את כל הנתונים הללו מכירים מקרוב גם כלכלני חברת הדירוג פיץ', שצפויים לפרסם את הדוח שלהם בקרוב, בתקווה שלא יפגעו בדירוג האשראי של ישראל. השבוע יתפרסם גם מדד המחירים לצרכן (שצפוי להיות נמוך יחסית), ואז יתגאו קברניטי הכלכלה בממשלה שהנה האינפלציה דועכת. ולא היא. הסיבה היחידה תהיה שבחישוב שנתי בלבד תהיה ירידה באינפלציה ביולי, שכן בחודש זה אשתקד עלה המדד בישראל בשיעור שיא של 1.1%. לכן, כל מדד שיהיה נמוך יותר, יוריד את השיעור השנתי לפי ההפרש. הודעת השמחה הצפויה של ראש הממשלה ושר האוצר תיעלם כבר בקרוב מאוד, עם פרסום מדד חודש אוגוסט השנה, שצפוי לעלות בכ־0.4%, לעומת מדד מינוס של 0.3% באוגוסט שעבר. וכך המדד השנתי יחזור בחודש הבא מיד ל־4.2%.
איך זה ישפיע עלינו? פגיעה בדירוג האשראי תגדיל את הריביות על ההלוואות של מדינת ישראל והחברות הישראליות והתוצאה המיידית תהיה עוד זינוק בריבית בנק ישראל, למורת רוחם של כל משקי הבית הנאנקים כבר תחת הריבית המאמירה.
לא קונים דירות
לצד נתוני המדד יתפרסמו גם מחירי הדירות, שבשל הקיפאון החמור בשוק בשל העלאות הריבית (לא סיבה טובה במיוחד) אולי ירדו עוד קצת. זה אולי נשמע כמו בשורה טובה אבל בפועל מדובר במשבר קשה שפוגע בכל מי שמנסה לרכוש דירה.
איך זה ישפיע עלינו? המשמעות היא שאזרחי ישראל לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירות כי הם אינם מסוגלים ולא רוצים לקחת משכנתה בתנאים הנוכחיים, כך שמחירי הדירות אולי נעצרו אבל לא מהסיבה הנכונה שהיא עודף היצע שמביא לירידת מחיר. לעומת זאת צפויה עוד עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה, בחודשי הקיץ, שבהם שוכרים חדשים רבים מחליפים את הקודמים.
