בחודשים האחרונים עוברת ישראל טלטלה, משבר חוקתי והתפרקות חברתית. רבים קראו לפתרון המשבר בדרך של הידברות, פשרה או הסכמה רחבה, אך לא הוקדשה תשומת לב מספקת לשאלה הבסיסית: כיצד?
ראשית חשוב לבסס הבנה: משא ומתן חוקתי, להבדיל ממשא ומתן פוליטי, נוגע לתהליך של דיון ויצירת הסכמות במטרה לבסס את המסגרת החוקתית הבסיסית והמבנה ארוך הטווח של הממשל. משא ומתן פוליטי, לעומת זאת, מטפל בחששות, רצונות ואינטרסים מיידיים. בהיעדר ניסיון בסוג כזה של משא ומתן, התמקדו הפוליטיקאים בכנסת במשא ומתן פוליטי שבו הם מורגלים. באופן לא מפתיע - משא ומתן זה נכשל.
אסופת השינויים הרדיקליים שהקואליציה החלה לדחוק בינואר האחרון אינם דומים כלל ועיקר לכל דיון שהתקיים בכנסת בחוקי יסוד עד כה. באמצעות הרוב הקואליציוני הצר שהיא מחזיקה כיום בכנסת, מבקשת הקואליציה בהליך פוליטי מהיר למוטט את המבנה החוקתי הקיים ולהקים על חורבותיו מערך שונה לחלוטין. היא שועטת קדימה במהלכיה המהפכניים למרות התנגדות תקיפה וגורפת של סיעות האופוזיציה, אזהרות חריפות של האקדמיה (המשפטית ובכלל), ביקורת נוקבת מצד רוב מוחלט של אנשי המקצוע הרציניים וחרף מאבק אזרחי חסר תקדים. צעדים אלה של הקואליציה הנוכחית מנצלים עד תום את חולשתה הבסיסית של שיטת המשטר הישראלית - היעדר חוקה וחוקי יסוד יציבים. כתוצאה מכך, יכולים חברי הכנסת לשנות חוקי יסוד במהירות, בקלות וברוב דחוק.
בעיות אלה אינן חדשות, אך עד ינואר האחרון הן לא ערערו את המשטר הדמוקרטי בישראל בשל האחריות היחסית שגילתה הכנסת בשימוש בכוח. הפעם, הקואליציה מבקשת לשנות את כללי המשחק במקום לפעול במסגרתם, ואין מדובר בעניינים הנוגעים למשחק הפוליטי הרגיל. תפקידן של נורמות חוקתיות הוא להוציא את כללי המשחק, את היסודות שעליהם בנויה הדמוקרטיה, מהמשחק הפוליטי הרגיל של בחירות, צעקות, טריקים ושטיקים. לכן, כאשר מבקשים לדון במסגרת החוקתית הקובעת את יסודות המשטר, משא ומתן פוליטי אינו הולם ואינו ראוי.
משא ומתן חוקתי במהותו מקיף יותר ממשא ומתן פוליטי ומאפשר באמצעות עיצוב המנגנון לניהולו הגעה להסכמה רחבה. הוא כרוך בדיונים על צורת הממשל, חלוקת הסמכויות, הגנות על זכויות אדם, תפקידם של מוסדות והיבטים יסודיים אחרים של ממשל. השחקנים המעורבים במשא ומתן חוקתי יכולים לכלול אנשי מקצוע, נציגי קהילות, אנשי רוח, מלומדים, ארגוני חברה אזרחית, מומחים משפטיים ולעיתים מנחים בינלאומיים. בשונה ממשא ומתן פוליטי שנועד לפתור בעיה נקודתית או זמנית, לתוצאות המשא ומתן החוקתי יש השפעה מתמשכת, שכן הן מעצבות את המסגרת המשפטית והמוסדית כולה לשנים קדימה.
הוכח לכל עד כה שלקואליציה הנוכחית אין עניין ביצירת מנגנון לניהול משא ומתן חוקתי משמעותי וארוך טווח - זה לא משרת את האינטרסים הפוליטיים המיידיים שלה. אך כל מי שחפץ במדינה דמוקרטית הפועלת לטובת אזרחיה לאורך שנים נדרש לתבוע מהפוליטיקאים המכהנים לחדול מייד מבולמוס החקיקה, להפסיק לנהל משא ומתן פוליטי בלתי ראוי על חוקי היסוד ולשתף פעולה עם מנגנון למשא ומתן חוקתי שתוצריו יכולים להיות מתיקונים קונקרטיים לחוקי יסוד ועד חוקה לישראל.
ד"ר דנה וולף היא ראש החטיבה למשפט וביטחון באוניברסיטת רייכמן, מומחית למשפט בין־לאומי ומשא ומתן; ד"ר נדב דגן הוא מרצה באוניברסיטת חיפה, מומחה למשפט ציבורי ולתיאוריה של דיני חירום
