בזמן שבדרג המדיני עוצמים עיניים ודוהרים להמשך חקיקת המהפכה המשפטית, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מציב את משבר כוח האדם המסלים בצה"ל בראש סדר העדיפות לתוכנית הרב־שנתית החדשה "מעלות" – לא פחות ממלחמה כוללת ומניעת הסלמות באיו"ש בעזה. בשקט יחסי, פירסם הרמטכ"ל בשבוע שעבר את עיקרי התר"ש החדשה, שתצא לדרך באופן מעשי בחודשים הקרובים. הסעיף הראשון מוגדר "אנשים וצבא־חברה", ואחריו, כמספר שתיים, "איראן ורב־זירתיות".
בסעיפים שלוש וארבע מוצגים הנושאים הבאים שיטופלו – "יכולות התמרון והגנת הגבולות" ו"שיפור התרבות המבצעית הארגונית". בצבא מבהירים אמנם כי לא מדובר בטיפול במשבר כוח האדם על חשבון החשש המתקרב ממלחמה מכל הזירות במקביל, אך כן מדובר בסדר עדיפות גבוה מאוד, ובטח חריג בהשוואה לכל טיפול שהעניק לנושא רמטכ"ל בעבר בסוגיה שנחשבה ל"רכה": איום פנימי מתפתח על צה"ל שהולך ומפורר אותו מבפנים. ביטוי נוסף לכך הגיע רק בסוף השבוע כאשר הודה מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר בשיחה עם קצינים וטייסים כי יש פגיעה מעמיקה ולא מתוחמת בכשירות צה"ל, בעיקר בחיל האוויר. בעוד העיניים במטכ"ל נשואות לחודש ספטמבר, אז יתחדשו התרגילים, הוא טען כי כרגע הצבא כשיר למלחמה וציין שהפגיעה בכשירות "הולכת ומעמיקה ככל שחולף הזמן".
צה"ל, נזכיר, נכנס לסערת ההפיכה המשפטית בחודשים האחרונים כשהוא נשען על שוקת רצוצה גם כך מבחינת כוח האדם, בכל מערך. מאחר שבדרג המדיני מתעלמים מכל המשמעויות הללו, בצה"ל מתקשים לתרגם לציבור את המחירים שישראל תשלם במלחמה הקרובה אם תתייצב לה עם צבא בינוני – אלפי אזרחים וחיילים הרוגים, אלפי אתרי הרס במרכזי הערים, ולא בכמות שניתן יהיה להכיל, ונזקים בעשרות עד מאות מיליארדי שקלים לכלכלה, שייקח שנים לשקם.
"ניתן לקיים כל תרגיל ולקרוא מהבית לאנשים בינוניים וחלשים שימלאו את השורות, לסמן וי ולטמון את הראש בחול. אבל אלו יהיו אימונים חלולים, כשירות ברמה נמוכה וצבא מוחלש כפי שהוא כבר החל להיות היום", אומרים קצינים במילואים, "בדרג המדיני משוכנעים בזחיחותם שאם תפרוץ מחר מלחמה אז כל מי שהפסיק לבוא יתייצב מיד, אבל לא – אנשים כבר שואלים עצמם לאיזו מלחמה יגיעו". הלוי, מצידו, מודע היטב לסכנה שישראל יוצרת בעצמה לביטחונו האישי של כל אזרח, ושם את הז'יטונים שלו בתר"ש הקרובה על מזעור הנזקים ועצירת בריחת הכוחות והמוחות מצה"ל. צוותים מיוחדים שמינה לסוגיה יגבשו בחודש הקרוב תוכניות חירום שייפרסו על כל ארבע השנים הקרובות, וחלקן ייצאו לדרך כבר בעוד מספר שבועות, על פי ארבעה קווי מתאר.
ממלכתיות כמעוז אחרון
הרמטכ"ל הלוי יודע היטב, גם אם מבטא זאת בימים אלו במילים יפות, שצה"ל הפך למעוז הממלכתיות האחרון שעוד מאחד איכשהו בין חלקים בעם, ועל כן הוא ביקש מאנשיו לשים את כל יהבם על שמירת הצבא כחף מכל פלישה פוליטית תוך כדי הגנה על רוח צה"ל וערכי הצבא. בצה"ל "ילחמו" על כל ערך מאחד תוך כדי מדיניות קשוחה של הרמטכ"ל הלוי לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות את תמונת המצב העדכנית על הנזקים שנגרמים לכשירות וללכידות הצבא. זאת תוך כדי דרישה עקבית מכלל המשרתים לא להתבטא בנושאים פוליטיים ומאנשי המילואים לא להשתמש בשירותם ככלי לקידום מטרות אידיאולוגיות שאינן ביטחוניות – מוצדקות בעיניהם ככל שייראו.
הגנה על מודל "צבא העם"
אף על פי שנקודתית צה"ל דיווח על עלייה במוטיביציה לשריון ולתצפיתנות בגיוסי הימים האחרונים, ברמת המאקרו קיים חשש ממשי בצבא שהפגיעה במוטיבציה לשרת תגיע גם מקיבוע ההשתמטות ההמונית של החרדים משירות בעקבות חוק גיוס חדש שדורשות המפלגות החרדיות לחוקק. בצה"ל הבהירו, בינתיים בנימוס, שצה"ל קורא לגייס ולשלב בשורותיו את כל אוכלוסיות העם, אך אם החוק יעבור בגרסתו הקיצונית בלי יכולת פיקוח של בג"ץ, בצה"ל חוששים ממשית מהפיכתו לצבא "חצי עם", ללא סיכוי לפחות למראית עין של שילוב אוכלוסיות שאינן חילוניות או דתיות. במישורים אחרים, ינסו בצה"ל להכפיל נוכחות של קצינים ולוחמים מול בני הנוער בתיכונים ובתנועות, לקיים יותר שיחות עידוד לגיוס ברשויות המקומיות, שבהן המוטיבציה לשירות נמוכה, ולחזק את הקשר הישיר של הצבא עם ההורים עוד לפני מועד הגיוס.
כספים תמורת ערכים
צה"ל צפוי לגבש בקרוב באופן סופי את מודל השירות הדיפרנציאלי שיקצר את תקופת שירות החובה לרוב המשרתים. גם שכר אנשי הקבע ישופר באופן מדורג, עם מודל פנסיה חדש. עם זאת, התאמות ושדרוגים אלו לא צפויים להוות מענה מספק לדעת צה"ל מול המשבר. אף שבצה"ל מסרבים לכרוך הטבות כלכליות גדולות בהרבה בהסכמה לחוק השתמטות החרדים משירות, השר הממונה יואב גלנט בהחלט עושה זאת כתנאי להסכמתו בתמיכה בחוק. שני הווקטורים שמובילים משבר זה על סף התנגשות, וצוותי תכנון התר"ש שעל המדוכה עוסקים בשאלה כיצד ניתן לרבע את המעגל – להגדיל דרמטית את התמורה שכל משרת מקבל מהמדינה בסל הטבות גם לאחר שחרורו, ומצד שני לא לצייר זאת כדמי שתיקה שיהוו ויתור סופי על ערך השוויון בנטל.
מערך מילואים בלי אמון
לנוכח המצב הרעוע שבו היה עוד לפני המחאה, מערך המילואים נמצא כיום באחד מרגעי השפל שלו: דווקא בימים שבהם יש יותר משאבים, ציוד טוב וקצת יותר מופעי מילואים לכוחות היבשה, הולך ונפער שבר אמון רב־זרועי. רבים מלוחמי היבשה רואים במעשי חבריהם בחיל האוויר בגידה, מח"טים ומג"דים במיל' שמתנגדים להפיכה המשפטית ורוצים להפסיק לשרת חוששים לעשות זאת מהפחד שמרבית פקודיהם יעזבו את הגדוד, וטייסים מנוסים לצד קציני מבצעים במיל' חושדים שהחלטות נתניהו וגלנט על תקיפות ומבצעים קרובים יתקבלו משיקולים זרים וממניעים פוליטיים. לכך בדיוק מתכוון הרמטכ"ל הלוי בקביעתו שמשבר הלכידות מסוכן אף יותר מהפגיעה בכשירות הצבא למלחמה. עם זאת, בצה"ל יש תמימות דעים: לבד, במטה הכללי לא יצליחו לעולם לתקן את הנזקים שנגרמים לצה"ל ופוגעים ביכולתו להגן על המדינה, ולא משנה כמה תקציבים יועברו וכמה אמצעי לחימה יירכשו.
