ההורים ואנשי חינוך מודאגים ממצבם של תלמידי שכבת י"א — אבל מודאגים לא פחות הם תלמידי השכבה עצמם, אלה שנאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם רצף של קשיים ייחודיים, וכרגע עומדים מול הלא נודע שעוד צפוי בהמשך. עבורם, מדובר בשנה קריטית של בגרויות, שאליה הם מגיעים עם תשתית רעועה ביותר.
ולדי קיסלבסקי מאשקלון, עולה לכיתה י"א, חושש שהוא וחבריו שוב ייאלצו להתמודד עם עיצומים ושביתות. "אנחנו לא יכולים לסבול יותר והמצב מבאס", הוא מכריז. "הבעיות התחילו קצת אחרי פורים, כשהיינו בכיתה ז'. רק התחלנו להתגבש ונאלצנו להישאר בבית לזומים.
"בהתחלה הייתי בסבבה ובכיף שלי, חשבתי שזה יהיה זמני וקצר. לא ידעתי שהמצב הזה יימשך כל כך הרבה זמן, כמעט שנה. בכל הזמן הזה כמעט לא יצאתי החוצה ולא יצרתי תקשורת עם אנשים. הייתי בין ארבעה קירות. אני וחברים דיברנו בטלפון, אבל זה לא אותו דבר לראות את החברים בכיתה ביום־יום. היה לי קשה מאוד ללמוד. הייתי עם הסחות דעת ולא יכולתי להתרכז. כשחזרנו בכיתה ח' זה היה ממש שונה לחזור".
קיסלבסקי מזכיר אירוע נוסף שפגע ברצף הלימודי והוסיף לקשיים: "כשהיינו בכיתה ט' היה מבצע שומר החומות ושוב היינו בבית, עם אזעקות כל פעם, וזה לא קל. כל זה פגע ברצף הלימודי ובצמצום הפערים. כשהחזירו אותנו ללימודים קיווינו שחוזרים לשגרה, אבל העיצומים של המורים שוב פגעו ברצף הלימודים וזה פגע מאוד. לא קיבלנו ציונים ולא תעודות".
קיסלבסקי מרגיש מתוסכל: מצד אחד, הוא אמפתי למאבקם של המורים. מצד שני, מפריע לו מאוד שהמאבק הזה מתנהל על הגב שלו ושל חבריו. "אנחנו בעד המורים ורוצים בטובת המורים והם בטובתנו. הם רוצים שנצליח. אבל זה לא צריך לבוא על גבנו.
"כרגע המצב מבאס. לא בטוח שהשנה תיפתח ואני לא רוצה ששוב נעבור שנה של עיצומים וביטולים. אני מקווה שסוף־סוף תהיה למידה רצופה בלי תקלות. אני מקווה שיגיעו להסכם עם המורים ונחזור ללימודים בלי הפרעות".
שירה שלי מעפולה, העולה גם היא לכיתה י"א, מוטרדת לקראת בחינות הבגרות שמצפות לה השנה. "השכבה שלנו נפגעה מבחינה לימודית ורגשית", היא מספרת. "היינו בבית ושכחנו מה זה קשרים חברתיים. במשך תקופה ארוכה לא יכולנו להיפגש כמו קודם. למדנו בזום, היו הסחות דעת וקשיים להתרכז, והציונים נפגעו. עדיין לא הצלחנו להשלים פערים. אחרי כל מה שעברנו הגיעו העיצומים בשנה שעברה והיו ביטולים של טיולים ופעילויות שונות".
שלי מכוונת זרקור אל המשמעות המעשית של עיצומי המורים עבור תלמידי השכבה: "סיימנו כיתה י' ולא קיבלנו ציונים. כתלמידה במגמת רפואה שעולה לי"א אני לא יודעת איפה אני עומדת מבחינה לימודית ובמה כדאי לי להשקיע. אני לא יודעת מה מצבי מבחינת המבחנים, כיוון שלא קיבלנו ציונים, ומה אני צריכה לשפר או במה להתחזק בחופשת הקיץ. המצב מבלבל. חסר כיוון.
"השנה הנוכחית מאוד חשובה ומשמעותית. אנחנו ניגשים למבחני בגרות ואנחנו חוששים ומוטרדים. זו תחושה של חוסר אונים. החברים שלי ואני מרגישים שאנחנו לא חלק מהתיכון וזו תחושה של תסכול. אנחנו חוששים לקראת הבגרויות השנה בשל הפערים וחוסר היציבות".
גם לשלי יש ביקורת על כך שמאבק המורים פוגע ישירות בתלמידים: "אנחנו אוהבים את המורים שלנו, הם תומכים בנו ומנסים לעזור, אבל בסופו של דבר כל מה שעברנו מאז הקורונה מאוד משפיע ומקשה. אנחנו בעד המורים, אבל לא הגיוני שהמאבק שלהם יהיה על גבנו התלמידים. זה התחיל עם הקורונה, הקשיים עם החזרה לבית הספר, ועכשיו העיצומים של המורים משנה שעברה ובכלל לא בטוח אם תיפתח בכלל השנה".
