המלצה של רשות המים לגבי אופן אספקת המים מישראל לירדן נגנזה, ובמקומה הוחלט על דרך אספקת מים יקרה יותר וסביבתית פחות, שאותה ביקש לקדם דווקא שר האנרגיה ישראל כ"ץ.
פרויקטי Prosperity בלו וגרין – לרכישת חשמל ירוק מירדן ומכירת מים לירדן, הם מהחשובים ביותר ליחסים בין ישראל לירדן, ונמצאים תחת אחריות משרד האנרגיה. על הפרויקט חתמה לראשונה שרת האנרגיה לשעבר, קארין אלהרר.
כיום, במסגרת ההסכמים בין המדינות, ישראל מעבירה מים לירדן מהכנרת, ובעתיד צפויה ישראל למכור לירדן 200 מיליון מטרים מעוקבים של מים מותפלים בשנה.
התשתיות הקיימות מאפשרות את המשך שאיבת המים מהכנרת, אך על אף שבמסמך של רשות המים קבעו גורמי המקצוע שהמשך שאיבת מים מהכנרת היא האפשרות הסביבתית ביותר, וגם הטובה ביותר בשביל הכנרת – שר האנרגיה ישראל כ"ץ ביקש חלופה אחרת.
כ"ץ החליט שעדיף להקים תשתית צינורות שתעביר את המים לא מהכנרת, אלא דווקא ממתקן ההתפלה שצפוי לקום בעמק חפר. מדובר במתקן ההתפלה הגדול ביותר בישראל, שהקמתו צפויה לארוך כשמונה שנים. הוא יאפשר להגדיל את כמות המים שתסופק לירדן ל־200 מיליון מטרים מעוקבים לשנה, בהתאם להסכמים.
הקמת תשתית להובלת המים המותפלים לירדנים תעלה למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים יותר מאשר השמשת התשתיות הקיימות. אבל מעבר לכך, על פי בדיקות שביצעו אנשי המקצוע של רשות המים, להעברת המים מהכנרת יש תועלות סביבתיות לאגם עצמו. ברשות המים המליצו לספק 140 מלמ"ק דרך הכנרת, ו־60 מלמ"ק דרך מתקן ההתפלה אך השר כ"ץ ביקש שכל כמות המים תועבר ישירות ממתקן ההתפלה ולא מהכנרת.
אלא שהמלצת רשות המים נגנזה. מרשות המים נמסר: "מדובר בנייר טיוטה במסגרת עבודת הצוותים המקצועיים של ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה. הנייר הופץ עם הבהרה כי מדובר בטיוטה לא סופית".
ממשרד האנרגיה נמסר: "במהלך הדרך נבחנו חלופות רבות, בתהליך עבודה מורכב, מוסדר ומקצועי ותוך הפעלת מערכת שיקולים רחבה. תהליך סדור זה הובל ע"י משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף צוות בין משרדי שכלל את נציגי רשות המים ומשרד האוצר. החלופות הוצגו לירדנים בתיווך ארצות־הברית והאמירויות עד לגיבוש החלופה הנבחרת".
