משחק מגן הקהילה הביא איתו השנה בשורה. הוא היה המשחק הראשון שנערך אחרי שההתאחדות האנגלית הצהירה שהיא תיישם העונה את שיטת תוספות הזמן החדשה, שנחשפה במונדיאל 2022 בקטאר, במהלכו מעטים היו המשחקים שלא זכו לתוספת של 10 דקות לפחות. ואכן, בתום 90 הדקות החוקיות בוומבלי, כשמנצ'סטר סיטי מובילה על ארסנל 0:1, הניף השופט הרביעי את הלוח שבישר על הארכת ההתמודדות בשמונה דקות. התותחנים השוו רגע לפני שריקת הסיום, ולבסוף ניצחו בפנדלים.
בתגובה, פפ גווארדיולה מתח ביקורת על השופטים ועל התופעה. "לא הייתה שום הצדקה להאריך את המשחק בשמונה דקות", הצהיר מאמן סיטי. "במתכונת הזאת משחקים יימשכו 100 דקות, זה בטוח. תארו לכם משחק שנגמר 3:4, והם מוסיפים 45 שניות לכל גול, המשחק גם יכול להסתיים מחר בשמונה בבוקר".
האמת היא שפפ הוא האחרון שיכול להתלונן על השיטה החדשה. אחרי הכל, ייעודה הוא להילחם בתופעת בזבוזי הזמן, שהיא נחלתן של רוב הקבוצות שפוגשות את סיטי. מאמני הקבוצות הקטנות של הפרמייר־ליג, שלפני משחק מול האלופה הדורסנית חלקם בוחרים שחקנים להרכב לפי יכולת ההתפתלות שלהם, הם אלה שנמצאים בבעיה.
וזו הצרה האמיתית שמביאות איתן תוספות הזמן הארוכות. בעולם אידיאלי מדובר היה בהתפתחות חיובית, אבל זה ממש לא המצב בפרמייר־ליג. הרי סיטי זכתה בטרבל בעונה שעברה, כמו גם בחמש אליפויות בשש השנים האחרונות, בזכות מאגרי הכסף הבלתי נגמרים של אבו־דאבי וכיפוף בוטה של חוקי הפייר פליי. לרוב קבוצות הליגה אין סיכוי להפריע לה בעזרת אמצעים "כשרים" בלבד, כי אין להן מספיק כסף כדי לקנות שחקנים איכותיים שיתחרו באופן שוויוני באלה של סיטי. כעת גם נלקחה מהן התועלת של מלאכת בזבוזי הזמן שהפכה לקדושה עבור חלקן.
אם השיטה החדשה תתברר כלא יעילה מספיק, אולי יעברו בעתיד לשחק כמו בכדורסל, כשהשעון נעצר בכל פעם שנעצר המשחק. אבל אם ראשי הכדורגל העולמי רוצים צדק אמיתי, הפתרון הטוב ביותר לקבוצות קטנות שבאות "להרוג" משחקים טמון בספורט האמריקאי, שם יש תקרת שכר, דראפט וכלים נוספים שדואגים לשמור על הליגה תחרותית.
